תורת משה - אלשיך, בראשית מט:כט
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Genesis 49:29
Open in the reader →1ויצו אותם וכו'. לבל יראה שלא עשה עיקר על צואת קבורתו כ"א מיוסף שאמר לו ונשאתני ממצרים כו'. ע"כ דרך כלל ויצו אותם ויאמר אליהם אני נאסף וכו' והוא בל יאמרו לו השאר פה עד יפקוד ה' אותנו וישאו עצמותיך עם עצמותינו ע"כ אמר זה אין ראוי כי הלא אני נאסף על עמי שהוא כמפו' אצלינו שהוא כי הוא מתחבר אל הנשמות המתייחסות אליו למעלה שבאות עם השכינה להקביל פניו כמפו' בספר הזוהר במקומות רבים. וזהו אני איני צריך להתעכב ימים אחר סילוקי. לשכבוד ה' יאספני אל מחיצתי עם אבותי כי מיד בסילוקי אני נאסף אל אבותי הם עמי כאשר ביארנו ביצחק לכן קברו אותי אתם עם אבותי בלי מיתון עד יפקוד ה' את בניכם כי הלא הנפש היא על הגוף בקבר ואחר שעל השמים נפשי עם אבותי. למה תפסק השתלשלותה עד קברי להיות אתי במצרים מקום טמא. לכן קברו אותי אל אבותי ונהיה יחד נפשותינו למעלה ולמטה אל המערה וכו'. ואל תאמרו אולי ימאנו לומר כי די לנו הקבורים שם. ואין חפיצים יקברו עוד אשר אינם תושבי הארץ כהם והוא ככתוב למעלה כי חק לגוים ההם לבל הניח מקום מיוחד לאיש לאחוזת קברים רבים ממשפחתו אם לא לחושב ולא לגר. אך הנה לא יעכבו כי הלא הוא במערה אשר בשדה המכפלה שהוא ליכפל שם זוגות שע"כ נקראת מכפלה: ועוד כי הלא לא בלבד קנה המערה כי אם גם השדה ודי להם שמניחים השדה בלי קבר כי אם גם המערה האם יצמצמו בנקברים בה. ועוד קנה אותה לאחוזת קבר שהוא להיות כתושבים לגמרי. וש"ת כי מה שמכרו להיותה מכפלה שהוא בעד הזוגות יהיה על הכפל ב' זוגות אברהם ושרה יצחק ורבקה לא יתכן כי הלא שמה קברו וכו'. שהן ב' זוגות ושמה קברתי אחרי כן את לאה. ואם לא היה בדעתם רק על ב' זוגות למה לא עכבו כשקברתי את לאה שהוא התחלת הזוג הג'. ושמא תאמרו כי גם שעפרון וזרעו לא יעכבו אולי בני חת תושבי הארץ וגדולים יעכבו הנה מזה אין פחד כי מקנה השדה וכו' מאת בני חת הם עיקר תושבי הארץ שקנה מהם כמפו' במקומו בל יעכבו הם. וע"פ דרכו פייס את בני לאה בל יראה להם שעשה עיקר מיוסף בצוואת הקבר כי הנה חזר לצוות אותם והורה להם כי חשובה היא לאה כי היא היתה בת זוגו בקבר ולא רחל:
2או יאמר מקנה השדה לומר טעם אחר אל בלתי עכב את יעקב עד יפוקד ה' אותם פן יעבור זמן רב והוא כי מקנה השדה והמערה אשר מאז הוצרך יודו בדבר כל בני חת עם שאינם בעל המקום להיותם תושבי הארץ וישכח ברוב הזמן ע"כ טוב למהר הדבר בקרוב טרם ישכח כי הם הודו בדבר: