תורת משה - אלשיך, בראשית מט:ט
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Genesis 49:9
Open in the reader →1גור אריה וכו'. ראוי לשים לב אל אומרו גור אריה יהודה שלא לנוכח. ולא אמר גור אריה אתה. מטרף בני עלית לנוכח. כרע רבץ וכו' שלא לנוכח. אך יאמר הלא אמרתי שישתחוו לך בני אביך. וש"ת אחר כי זכות תחשב לי. ואיך היה שאפפו עלי רעות. שהורידוני מגדולתי. ואח"כ מת בני הראשון. ואחריו השני. עד הוצרכתי לבנות מתמר. ואם יש לי זכות בדבר. איך היצר לי. לז"א דע איפה כי הכל בהשגחה גמורה בכל הפרטים. כי יש בחינת זכות. ויש בחינת הפכו. וכל מעשיך פעולת למלכות הבא ממך. הוא דוד המלך ע"ה. כי אתה סימן לבניך. וכאשר עשית כן יעשה להם:
2והוא למה שמענין יוסף בא לך המלכות של דוד. ע"כ הי' כיוצא במעשה אשר עשית וזהו גור וכו' והוא כי כשמדבר שלא לנוכח ידבר על דוד וכשמדבר לנוכח הוא על יהודה עצמו וזה יאמר והנה גור אריה יהודה כי יהודה הוא דוד תחלה יהיה גור קטן שלא ימשול רק בחברון על יהודה ואח"כ אריה מושל בישראל כלו כאריה בכל החיות. ולמה לא היתה לו ממשלתו בבת א'. הלא הוא כי הנה אתה בני מטרף בני עלית. וזכית למעלות מלכות ולכן כאשר התנכלו אותו להמיתו. ואמרו לכו ונהרגהו ונשליכהו הבורה. לא מחית ולא רצית למשול בם. רק משלת בעצמך בלבד. שהיית שותק וכובש את עצמך בלבד. כן דוד תחלה כבש את שבטו הוא שבט יהודה לבדו. וכאשר אח"כ כבשת את כל אחיך ואמרת מה בצע וכו' ומשלת בם לבלתי הניחו בבור עד ימות שם. כן אחרי כן ימשל דוד בכל השבטים ויקרא אריה על שלא היה שררתך גמורה לו' נשיבהו אל אביו. שלא גמרת המצוה כמ"ש ז"ל. הורדת מאת אחיך כן גם במלכות דוד תרד מלכותו מאת אחיו בימי רחבעם. ולא ישאר לו רק יהודה ובנימין. כי גם פה לא הורדת מאת בנימין ואח"כ כרע כי היתה כריעה ולא רביצה ונפילה בעצם אחרי כריעת חילוק המלכות רבץ כאריה בחרבן בית א' שביטל מלכות בית דוד שנחרב הבית עם הריגת צדקיהו. וזרע המלוכה שהוא מעין מיתת אשתו הוא ביתו ועדין לא היתה נפילה בעצם כי היתה תקוה ע"י אונן יקום זרע לאחיו. וזהו רבץ כאריה שיש בו כת גם כשרובץ כך בחרבן בית ראשון היה עדין כח ביכניה וזרובבל ונחמיה מזרע דוד ונבנה מיד במלאת ע' שנה. ואח"כ וכלביא שהוא מין אריה בלתי חזק כאריה כי ברביצתו יכנע בעצם. עד ימצא מי יקימנו. כן בחרבן בית שני שלא היה מלכות בית דוד הנמשל לאריה. כ"א נשיאים נמשלים ללביא החלוש מאריה. שרבץ כלביא שהרביצה מתמדת עד בא מי יקימנו. כמ"ש בס' הזוהר על נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל. שלא תוסיף קום מאליה עד בא מי יקימנה. וזהו אומרו פה וכלביא היא הרביצה שניה שכחו חלוש שלא יקום עד בא מי יקימנו. והוא מעין יהודה כי נפילת ער לא היתה בעצם רק כרביצת אריה שיש בו כח לקום. כי היה אונן יכול לתקן להקים את שמו. אך הקמת אונן מי יקימנו את ער כי שלה בית א' הוא בונה ולא שני בתים ולא מביא לעולם רק את אונן עד בא מי יקימנו הוא יהודה עצמו שהקים גם את ער הוא פרץ וזרח הוא אונן. כמפו' במקומו בס"ד. וכאשר ממיתת ער ואונן שהוא רמז אל ב' החרבנות עד לידת פרץ שהוא מלך המשיח. לא נגדע זרע יהודה לגמרי כי עדין היה מיהודה שלה כן לעתיד בין החרבן שני למלך המשיח. לא יסור שבט מיהודה וכו' עד כי יבא שילה מלך המשיח. הוא דוד. והוא גמר הרמז שענין יהודה הוא דוגמת דוד העתיד והוא מלך המשיח: