תורת משה - אלשיך, ויקרא יט:ג

1איש אמו ואביו תיראו וכו' . הנה צויתי תהיו קדושים להביאכם לחיי העה"ב והנה אביכם ואמכם הביאו אתכם לעולם הזה כי הם נתנו החומר עם כל זה אם לא באתם על ידם אל העולם הזה לא הייתם זוכים לעולם הבא. ולכן אל תהיו כפויי טובה כי אם איש אמו ואביו תיראו. והנה ארז"ל (קדושין דף ל') שהזכיר איש שאין רשות אחרים עליו כאשה ואע"פ כן נכלל באומרו לשון תיראו שהוא לשון רבים. ועל פי דרכנו אפשר שע"י התחיל באמו כי הוא נתנה חלק באיש תחלה כי אשה מזרעת תחלה כו'. עוד אומרו. אם יאמרו לך אביך ואמך חלל שבת אל תעשה כי אתה והם חייבים בכבודי. והנה הערנו למה תפס במצוה זו מבזולתה. כי גם אם יאמרו לך לגנוב או לגזול אין לשמוע להם:

2אמנם אחשבה. כי חש הוא יתברך פן יאמר איש הלא אמרת לי כי קדושים נהיה על כי קדוש אתה ה' ולמה לא יתהפך. כי הלא שלשה שותפין יש באדם אביו ואמו והקדוש ברוך הוא נמצא כי שני חלקים הם לאב ואם החומריים וחלק אחד להקב"ה. ולמה נדמה לך על החלק האחד ולא לאב ואם בעלי חומר על שני חלקיהם. והנה לבלתי סור ממצות ה' גם שאביו ואמו יגזרו עליו לעבור צוויו. הנה שתי תשובות בדבר. אחד כי גם החומר הוא יתברך עשאו. כי אבי ואמי אשר עשו אותו. מהיכן בא חומרם אם לא מחומר אדם הראשון. ומי גבלו מן העפר ועשאו אם לא הוא יתברך כד"א ויצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה נמצא כי גם חומר אבי ואמי אשר שניהם עשו את גופי. גם הם עצמם הוא יתברך עשאם. נמצא שכל שלשת החלקים ממנו יתברך המה. והוא מאמרנו על פסוק (ישעיהו ס״ד:ז׳) כי אתה ה' אבינו אתה וכו'. כלומר גם אתה ה' בעל הרחמים בעל הרוחניות והנפש אבינו אתה לגמרי גם הגוף. כי גם שאנחנו מפאת עצמנו החומר מאבינו ואמנו כי לא נתת בנו רק נשמה. הנה יש טענות. אחד כי אתה יוצרנו בבטן כי אבינו ואמנו לא השכילו לצייר הצורה בגוף. שנית כי הנה מעשה ידך כולנו. כי ממעשה ידך באומרך נעשה אדם ועשיתו עפר מן האדמה נתהוינו כמונו כאבינו וכאמנו. והיא הראשונה שהזכרנו למעלה. עוד תשובה שנית. כי ישית על לבו ענין חידוש העולם. והוא כי הלא הוא יתברך לבדו בלי שותף ברא את העולם ויתכן כמאמרם ז"ל (ב"ר פ"ג) כי ע"כ לא ברא את המלאכים ביום ראשון. פן יאמרו שהיו שותפין לו בבריאת העולם. וא"כ איך תאמר כי לעשות אותך הוצרכתי אל שותפות אביך ואמך. אך אין זה כי אם שהכל אני עשיתי. רק שרציתי לזכותם להביאך לקיים העולם על ידם. והן אלה יתכן כיון הוא יתברך באומרו ואת שבתותי תשמורו. לומר ואם יאמר לך אביך חלל שבת וכו' ולא אמר מצוה אחרת יען כי בזאת הם רמיזות השתי תשובות לבלתי החשיב אב ואם בצוותם לעבור על המצוה. והוא. כי השבת הוא זכר לחידוש העולם. אשר אז אפילו חומר האדם אשר ממנו נמשכו גם הגופים. ידיו יתברך יצרו. על כן תפס במצוה זו. לומר אם יאמרו לך חלל שבת. את שבתותי תשמורו. כלומר זכור נא כי במצוה זו חדוש העולם הנרמז בשבת. ותראה איך אתה והם חייבים בכבודי. כי אז גם החומר אני עשיתי וממנו נתהוו אשר הולידוך. ובכלל הדבר הוא בזכירת חדוש העולם ע"י השבת. התשובה השנית כי אז לא הוצרכתי שותף לברא העולם ואיך יחפוץ אבינו אל שותפות אביך ואמך שאתה והם נתהויתם משם: והנה במה שכתבנו על פסוק ויכל אלהים ביום השביעי ובפסוק שבת וינפש. כי השבת היה אל העולם כנשמה אל הגוף כי לא היה העולם מתקיים רק הווה ונפסד קל מהרה. כי חומרי ובלי נפש היה אם לא היה השבת. כי בלעדי שפע קדושת השבת אל כל מה שנברא העולם הגשמיי בששת ימי המעשה היה הכל בטל. כן שני חלקי אביך ואמך בלעדי הנפש ששמתי אני. שני חלקי אביך ואמך שהן הגוף היה נפסד מיד. ובזה יאמר פה. אם יאמר לך חלל שבת וכו' והוא כי רמז ?בתוך סי' מצוה זו לרמוז טעם אל בלתי החשיב את אביו ואמו נגד ה' שהיא כי לולי חלק ה' שהוא הנפש. חלקי הגוף שעשו אביך ואמך הבל וריק היו. נמצא כי הכל עשיתי אני. כאשר בשבת. כי לקיים את כל העולם כלו בא השבת כנשמה אל הגוף. וזהו שבת וינפש. כי השפיע נפש בעולם ובא שבת באת מנוחה כי על ידו נח מלהפסד ולקלקל. ועל כן נשא המשל בו לומר. אם יאמרו לך אביך ואמך חלל שב ואל תעשה. כי את שבתותי תשמורו. כי בם תמצא חן ושכל טוב להשיב אל לבך לבלתי עשות מצותם. עם היות כי הוא הדין מצוה זולתה. מזאת למד טעם לדבר כמדובר. ולכן אני העיקר לקיים אתה והם גזירותי. ושמא תאמר אחר שעם שאתה הכל חייבתני לייר' מאבי ואמי על שעל ידם נתגלגל ביאתי לעולם לקנות חיי העולם הבא. כן כל שפע הבא לעולם משתלש על ידי המלאכים וגלגלים. גם כן תהיה לי פניית חשיבות להם ואשתחוה להם. לז"א אל תפנו אל האלילים שום פנייה. ומזה ימשך שאלהי מסכה לא תעשו לכם ואין צ"ל שלא תעזבוני. כי אפילו עם שאני ה' אלהיכם ואותי תעבודו עם כל זה לא תשתתפו גם כן אלהי מסכה. וזהו ואלהי וכו' אני ה' אלהיכם:

3או יאמר אל יעלה על רוחכם שאם תעזבוני ותמירוני באלהי מסכה חלילה שאעזבכם כיתר גוים שלא יעבדוני. כי לא כן הוא. רק שעה עשותכם אלהי מסכה אני ה' אליכם כי בחמה שפוכה אמלוך אליכם ואפרע מכם: