תורת משה - אלשיך, ויקרא כה:מג
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Leviticus 25:43
Open in the reader →1לא תרדה בו כו' . הנה על פסוק ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך פירשו ז"ל (בסוטה י"א) בפה רך בלשון רכה שהיה להנצל מהעונשים. וע"ד זה יאמר פה הלא הזהרתיך לבלתי עבוד בו עבודת עבד לא תרדה בו רדוי שהוא רודה על עבדו שהוא עבודת עבד. ויהיה בפה רך שתחלה פניו עד שיתרצה ותאמר מרצונו הוא עושה. כי הלא ויראת מאלהיך. כי אתה עושה הכנו' לשיעשה מה שאין לבו חפץ. כי הוא ית' יודע כי לא מלבו הוא עושה לולא חלו' פניו ובוש ממך. ואל תקוץ ותאמר אם אני אחלה פניו בפה רך. והוא מודה ועושה למה ימנעני הוא ית' מלעשותו. לז"א דע לך כי עבדך ואמתך אשר יהיו לך. שהם ירודים לך בהדרגה כעבד בערך אדון. ה"ה מאת הגוים גרועי האיכו' עמך. והטעם הוא על כי מהם תקנו. כלו' מ"ש מקרבם ומהם שהוא נפשם תקנו. כי הוא נקני' לך שאינה מסיגך וע"כ לעולם בהם תעבודו. אך ובאחיכם בני ישראל לא כך הוא. כי אם איש באחיו שאין איש נפרד מחבירו מפאת נפשותם. כי כלם נפש א' כי אחדות א' לכלם כי משרש א' נוצרו כמפורסם אצלנו במקומו' רבים. וזה יאמר ובאחיכם שהם בני ישראל. כלם ענפים מגזע א'. נמצא שהם איש באחיו שכל איש נכלל ודבק באחיו. וא"כ לא תרדה בו בפרך. כלומר בטעם זה הטבתי אשר אמרתי לא תרדה בו בפרך:
2או יאמר והתנחלתם כו'. לתת טעם אל אשר הערנו. כי מאומרו ובאחיכם בני ישראל כו' הוא מיותר. כי הרי נאמר למעלה. אך יאמר הנני מבשר אתכם כי והתנחלתם אותם לבניכם. וגם לעולם בהם תעבודו בזכות מה שובאחיכם בני ישראל כו', לא תרדה בו בפרך והוא אשר תלה הנביא ירמיה צרת הגלות המר והנמהר. במה שלא שלחו ישראל את עבדיהם העבריים חפשים: