תורת משה - אלשיך, במדבר י:כט

1ויאמר משה לחובב וכו'. ראוי לשים לב אל התוארים הללו פה מבשאר מקמות ובתוך תואריו הטובים מזכיר שהיה מדיני וגם למה מודיע שהוא חותן משה. ועוד אומרו נוסעים אנחנו וכו' שיורה כי הכיר ביתרו כי על מנת לקבל פרס היה עובד את ה' כי על כן אמר לו והטבנו לך. ועוד כי אומרו כי ה' דבר טוב על ישראל היא טענת הפכיית כ"א דבר על ישראל לא דבר על הגרים. ועוד תשובתו כי תראה זרה וטפלה לאמר בלי טעם לא אלך שיראה כבועט בארץ ישראל וגם אומרו כי אם וכו' הוא מיותר ונדרש ללא שאלוהו. ועוד איך משה שינה את טעמו הראשון ואמר אל נא תעזוב אותנו וכו' ולא עוד אלא שמהפך כי מתחלה אמר והטבנו לך שמורה שלהטיב לו כיון ואח"כ אמר שהוא לטובת ישראל ואח"כ חזר אל הטענה הראשונה וישנה בה באומרו והיה הטוב ההוא וכו' וגם מה ענין אומרו כי על כן ידעת חנותינו וכו' וגם אומרו והיה זה פעמים וכן אומרו הטובה היא הוא מיותר:

2אמנם הנה בדבר משה כן אל יתרו לכה אתנו כו' והיה אפשר לחשוב שחושדו משה שמה שהיה חפץ חותנו לשוב לארצו הוא כי רפתה ידו מאהבת תורת ה' ועל כן היה שב אל מקום ע"ג או שחש פן גם כי עתה אוהב את ה' בהתערבו לגוים קו לקו ישוב אל עמו ואל אלהיו כמאמר נעמי אל רות הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה על כן הקדימה תורה ואמרה ויאמר משה לחובב וכו' לומר הנה לא נעלם ממשה שהיה חובב שחיבב את התורה ואם כן החשדה הראשונה איננה וגם לא השנית כי הנה הוא בן שנעשה ריע לאל עם שהיה תחלה מדיני ואם הוא כן אם מאי דלא הוה הוה מאי דהוה לא כ"ש אם בהיותו מדיני עזב אלהיו ודבק באל ית' מה גם עתה שלא יחזור לאלהיו אחר שנעשה ריע לאל ואין לומר אולי היה מסכל משה יהידות יתרו לז"א חותן משה כלומר ומי בלעדיו ידע צדקתו כמוהו ויאמר אליו נוסעים אנחנו וכו' לומר הלא ראיתיך חפץ לשוב לארצך ואין זה רק א' משלש או שירך לבבך מהמצא בימי קרב ומלחמה ל"א מלכים או לסיבה אחרת כי להיותך גר מעם אחר תפסיד בלכתך עמנו כענין באת אלי להזכיר את עוני ולהמית את בני שאמרו רז"ל שאמרה בתחלה היה הקב"ה עורך מעשי לפני מעשה שכני והייתי בערכם טובה אך עתה שבאת אלי העריך הקב"ה מעשי עם מעשיך נמצאתי פגומה וחייבת בערכך וע"ד זה אמר פן יעלה על לבך כי בערך ישראל אינך נראה שלם ועל כן תלך בקרב הגוים ותראה משובח אצלם וייטב לך או על דבר כי לא ינתן לך חלק בארץ וכדי בזיון ושלילת קדושה מהגרים על כן על הא' יאמר נוסעים אנחנו וכו' אל מקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם מתנה על ידו ית' כעם כבוש מאליו ועל כן לא נתייחס רק לנוסעים ממקום למקום וזהו נוסעים וכו' אל המקום וכו' ועל השנית אמר לכה אתנו ואדרבה הוא לתועלתינו כי אנו צריכים אליך ועל השלישית אמר והטבנו לך שניתן חלק מהארץ ומה שנייחס אלינו ולא אליו ית' לומר וייטב ה' לך הוא על כי ה' דבר טוב על ישראל בלבד ולא לגרים והשיב ואמר לא אלך וכו' גם שמשה לא חשדו בנגוע אל התורה חש יתרו אולי חשש משה פן היה קץ יתרו ומתרפה מתורת ה' או שגם אם חזק יהיה באמונה אולי בשבתו שם אצל הגוים ישוב גם אל אלהיו ומראה לו הנאה לבל יעזוב את ה' על כן על הא' אמר לא אלך כלומר איני נמנע ומתרפה רק מהליכה אתם אך לא מהתורה חלילה ועל השנית אמר כי אם אל ארצי ואל מולדתי היא שאלך בלבד אך לא אל אלהי:

3עוד אפשר החליט לומר לא אלך בל יראה שעל חמדת מה שנאמר לו והטבנו נתרצה שהיה מן המשמשין על מנת לקבל פרס וחזר ואמר כי אם וכו' לומר כי בתוך הגוים אראה שלם בערכם וז"א כי אם אל ארצי וכו' כי בתוכם אקנה יתרון כענין מאמר הכתוב באת אלי להזכיר את עוני כמדובר:

4או יאמר בשום לב אלמלה יתירה באומרו ואל מולדתי אלך כי מלת אלך הזאת השנית מיותרת אך יאמר לא אלך אל המקום הנזכר שהוא לא"י כי אם אל ארצי אלך תחלה כלומר ואח"כ אל הארץ ויבא על נכון בזה אומרו אל נא וכו' לומר לא עתה תעזוב אותנו גם שתשוב אח"כ שאם לא כן אומרו נא הוא מיותר ואם הוא לשון בקשה הל"ל נא אל תעזוב אותנו וכו':