תורת משה - אלשיך, במדבר י:ט
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Numbers 10:9
Open in the reader →1וכי תבאו מלחמה בארצכם וכו'. הנה רז"ל פי' הצר הצורר אתכם על כל מיני צרות כמפורש גם בהרמב"ם ז"ל הלכות תענית וראוי לדעת למה ייחס הדבר אל הצר ולא אל הצרה ויכללו כל מיני צרות וכן להתיך כל תיבת הכתוב יאמר כי מוסר והדרכה אמיתית לכל מבקש את ה' על כל צרה שלא תבא יכו' כי הנה דרך אנשים מעטי ההשכלה שבבא עליהם רעה יתפללו אל ה' ויאמרו לפניו יתברך הצילני נא כי מושיע אין בלתך וכיוצא בדברים אלו ולא יעתירו והוא כי אדרב' ירעו וישחיתו את עצמם בזה כי על ידי כן יבוקר פנקסם ויתעוררו אשמותם לקטרג עלימו אז יותר אך לא זו הדרך ישכון אור כ"א תחלה יאמרו ללבבם לא חשיד קודשא בריך הוא דעביד דינא בלא דינא ואין זה כ"א שמוגגנו ביד עונינו כי בכל עין בראנו משחית והמשחיתים ההם הם המכים ומצערים אותנו וכל עוד שאין אנו ממקים אותם לא נוכל מלט מהם כי הלא יתאזרו לקטרג יותר ותכפל הרעה לכן הדרך האמתי הוא להתיש כחם ולהעבירם מלפניו יתברך והוא כי נשוב מעונותינו ונתודה עליהם בלב נשבר ונדכה ואז יסירם ה' מלפניו כמאמר ספר הזוהר על פסוק גם ה' העביר חטאתך וכו' כי על יד אומרו דוד חטאתי העביר ה' את המשחית המקטרג עליו אשר נברא בחטאו מלפניו ית' ותש כחו ואז ישים פניו לבקש מלפניו ית' על צרתו כי יאמר ידעתי ה' כי עונותי הטו אלה אך הנני שב מהם ומתודה ובוכה עליהם וה' סלחה ואחר הסליחה הקשיבה לקול תפלתי על צרתי ואז כי תזכר לפניו יתברך לא תהיה זכורתך שם רק לטובה כי נמנע כל משחית אשר בראת בעונותיך ויותש כחו וזה יאמר פה כי תבאו מלחמה בארצכם להלחם תחלה על הצר הוא המשחית הצורר אתכם כד"א ותמוגגנו ביד עונינו כי תחלה תלחם עמו ותכרעהו על ידי תשובה ווידוי וצום ובכי אז כאשר והרעותם וכו' ונזכרתם לפני ה' לא תהיה ההזכרה סיבה לעורר המקטריגים ולבקר הפנקס כי אם שע"י ונושעתם ופי' והוא אצלי מאמר הנביא כרפאי לישראל וכו' ובל יאמרו ללבבם וכו' והוא כי אמר למעלה ואני כעש לאפרים שמכה מעט מעט כעש ולא בגלוי כ"א כעש וכו' שאינו רקבמקום שימור ולא במקום נגלה כנודע מהחוש והנה אמרו לכו ונשובה וכו' כי הוא טרף וירפאנו וכו' אך לא תשובה שלימ' במירק העון רק מפני הירא' שיתקן הטריפה וירפאני נשוב לעובדו אמר אין זה תיקון כי אדרב' כרפאו שאתעורר לרפאות אותם כאומרם טרף. וירפאנו אז מתבקר פנקסם ומתגלים ומתעוררים עונותם וזהו ונגלה עון אפרים ורעות שומרון כי פעל כח טומאה הנקרא שקר ומעתה תכפל רעתם כל יד התעוררות כח טמא שפעל בעונו כי עד פה היתה טריפה על יד הקב"ה ומעתה וגנב יבא פשט גדוד בחוץ שאמסור אתכם ביד מרעים ובפרהסיא והלא יתמהו באומרם הנה שבו אל ה' ולמה הוכפלה הצרה והנה אזי לחסרון מעתה כי בל יאמרו ללבבם כי מתחלה שהייתי טורף והולך בלבד היה כי כל רעתם זכרתי דרך זכירה מעצמי אך לא היו מקטריגים באים לזעוק לפני אך עתה סבבום מעלליהם עצמם הם עונותם אשר נתעוררו על יד שובם שלא כהוגן שקמו כלם לקטרג ומעכבים אותה למוגגם כשבאתי לרפאות וזהו עתה סבבום להיצר להם כי הם הממנים את פועלם ואיך היה זה הלא הוא כי מיד נגד פני היו לקטרג על יד התעוררות וע"י כן אזרו חיל לסבבם ולכפול רעתם והוא ענין הכזה יהיה צום אבחרהו וכו' הלא זה צום אבחרהו וכו' כמבואר במקומו: