אבקת רוכל סג

1אם מותר לשים על ההיכל אבן מצויירת כצורת אריה וכיוצא בה תשובה ראינו את אשר כתב החכם כה"ר אליהו קפסאלי י"ה על דבר מי שרצה לשים על ההיכל אבן שיש מצוייר בה צורת אריה והפליא החכם הנ' להחמיר ולאסור בטענות וראיות ודרש מאתנו אם כנים דבריו נחזיק בידו ונדרשנו נמצינו לבקשתו כי ראוי לכל אשר נגע ה' בלבו למחות בדבר זה עם היות שלדעת הרמב"ם שאר צורות חוץ מצורת אדם מותרים אפילו בולטים כבר הכריע הר"ן בפרק כל הצלמים דשאר בולטות אסורות משום חשדא וזה על דרך רבינו מאיר אשר הוא ג"כ דרך התוספות ורבי אליקים אסר לצור צורות בעלי חיים כדאי' במרדכי ובהגהות אשירי ואע"פי שרבי אפרים מתיר דברי רבי אליקים עיקר שעשה מעשה וצוה להסיר צורות אריות ונחשים שציירו בבית הכנסת בקאלונייא כדאיתא במרדכי וכן יש להוכיח מדברי הגהות אשירי שהביאו דברי רבינו אליקים ולא חשו להביא דברי רבינו אפרים ועוד נראה לומר דבכי האי גוונא דבנ"ד לא יתיר רבינו אפרים דהא אפשר דלא איירי בבולט וכמו שכתב החכם הנז' ועוד יש לחלק דשאני התם שכבר ציירו אותם כמבואר בלשון המרדכי אבל אם היו שואלים ממנו לצור צורות בבית הכנס' לא היה מתיר אי משום חשדא ואי משום דמתוך שמסתכלים באותם צורות אין מכוונין לבם לאביהם שבשמים כמו שכתבו התוס' ביומא וכתבו המרדכי בפרק כל הצלמים בשם רבינו מאיר ועוד יש לחלק דהתם היו אותם הצורות לצדדי בית הכנסת אבל אם היו מציירים בכותל שהקהל היו מתפללים כנגדו היה מצוה להסירם משום חשדא דאע"פי שאין הגוים עובדים לאותם הצורות כיון שרואים תמיד הקהל משתחוים כנגדם הוה חייש לחשדא ועוד יש לומר דע"כ לא התיר רבינו אפרים אלא בצורות עופות וסוסים מפני שאין הגוים עובדים אותם אבל צורת אריה כיון שהגוים מציירים אותו לאחד מארבעה חיות שבמרכבה כמ"ש החכם הנז' אפשר דמודה רבינו אפרים דאסור ואפילו להרמב"ם נראה לאסור דע"כ לא שרי אלא בצורות שבבתים אבל בבית הכנסת אפשר דמודה דאסו' משום חשדא ואע"ג דרבים נינהו נראה דלא חש לההוא תירוצ' מדלא חילק בין רבי' ליחיד וגם הרי"ף והרא"ש לא חלקו בכך בפסקי הלכותיהם ואפילו מי שרצה לומר דרבים שאני מודו דמכוער הדבר כמ"ש רבינו ירוחם ז"ל:

2וכבר נמצא להרא"ש ז"ל שנשאל על מחצלת שדרך הישמעאלים להתפלל עליה אם מותר לתלותה בב"ה אע"פי שחלילה וחס לשום אחד מישראל להתפלל עליה בשום כוונה לשום דבר איסור והשיב אסור לתלותה בבית הכנסת כלל ואין ראוי לשום אדם הישראל לערער ע"ז וכל העובר על זה הוא נוטה מדרך ישרה לרעה וראוי לייסרו עכ"ל ומטעם אחר נמי אסור לדעת הרמב"ם שכתב בתשובה הבגדים המצויירים אף על פי שאינן בולטות אין נכון להתפלל כנגדה כדי שלא יהיה מביט בציורים ההם ולא יכוין בתפלתו:

3ומעתה מי הוא זה אשר מלאו לבו לצור צורה כזו בהיכל ולא שמע לקול מורה להחמיר כי אם לקיים בעצמו מקלו יגיד לו אין זה כי אם גובה לב לעשו' מעשה להקל בדבר ומה גם בהיות כי לא היה לו תועלת בדבר כי אם מילוי חפצו ורצונו העולה על רוחו ותיתי להו להחכם והנכבדים אשר מנעוהו ע"י הערכאות וכל כהני מילי מעלייתא לימרו משמייהו נאם

4הצעיר יוסף בכמהרר"א קארו זלה"ה