עבודת ישראל, פרקי אבות, פרק רביעי ו
עבודת ישראל · Avodat Yisrael, Pirkei Avot, Chapter 4 6
Open in the reader →1ר"י אומר כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות וכל המחלל כו': ירצה בזה כי כבוד התורה היא שיחשוב האדם כי לא דבר ריק הוא שבכל תיבה ואות ותגין דאורייתא יש רזין וגנזין דאוריי' וכל התורה המצויה בכתב אתנו אינה רק גופין וכמו שיש לאדם גוף נפש רוח נשמה ונשמה לנשמה עד א"ס ב"ה עד שלא ישיגהו שום נברא בעולם כן יש לתורה כי האותיות הם גופין וכמאמר התנא קינין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות והתגין ונקודות וטעמים הם נפש רוח נשמה עוד יש לה נשמה לנשמה עד א"ס והן סודות נוראות גנוזים וטמונים ששום בריה בעולם אינה יכולה להשיגם ונמצא כשהאדם לומד התורה בזה הענין בכוונתו אל הפנימיות הנ"ל עד א"ס ומאמין בזה באמונה שלימה כי כל דיבור תורה שלמד הוא מלא רזין וגנזין דאורייתא ומקשר התורה זו שלומד בתורה שלמעלה באורות עליונים בנר"ן הנ"ל וזהו כבודה של תורה. הוא ג"כ מכובד על הבריות ר"ל שגופו ג"כ יהיה מקושר בנשמתו למעלה עד א"ס ב"ה ויאיר בגופו הארת נשמתו. והמחלל את התורה שעושה התורה חלול מכל דבר בענין סיפורי מעשיות שיש בתורה שהם מלאים רזין וגנזין והוא עושה התורה חלולה מכל וכל בחושבו שאין בה דבר פנימי כ"א כמגלת ספר כתוב אליו אזי התורה היא אצלו כגוף בלי נשמה ואינו ממשיך החיות הפנימי שהם הסודות הנשמות הנ"ל לתוכה אזי גופו ג"כ מחולל על הבריות ר"ל נעשה חלל שאינו מקושר בנשמתו ונעשה חלל מהם כפי גודל הפגם כן גודל עונשו אם פגם בנשמה לנשמה של תורה תתמעט ממנו הנשמה לנשמה וכן עד הנפש עד שישאר בלתי לבדו בנפש הבהמיות לבד ועושה מעשה בהמה בלתי חיות פנימי כלל. וע"ז אנו מתפללין ואל תשיבנו ריקם מלפניך כמ"ש אני מלאה הלכתי וריקם השיבני רומז על הנשמה היוצאת מן הגוף שבעת היות הנשמה בגוף הוא מלא כל טוב ישמה לנשמה וכן רוח כנ"ל ועכשיו בצאתה נתרוקן גופו מן המדרגות העליונות (חסר) מליא"ה אותיות מלא י"ה שאור הבורא מתפשט בתוכה ועכשיו בפוגמו נחסר הקדושה ונשאר רק אותיות אל"ם בנפש בהמיות כי האדם הוא [חסר תיבה] ומלואו ע"י הנשמה והנפש והרוח הרוחניות שבו ועכשיו בהעדר כל זאת נשאר רק נפש וכח בהמיות ונשאר כאלם שאינו משוטט בדיבורו בעולמות העליונים וגם מאמר זה אמר ר' יוסי אשר הוא מורה לדבר זה כי שמו יוס"י גימ' מליא"ה אלהי"ם: