עבודת ישראל, פרקי אבות, פרק רביעי ח
עבודת ישראל · Avodat Yisrael, Pirkei Avot, Chapter 4 8
Open in the reader →1הוא היה אומר אל תהי דן יחידי שאין דן יחידי אלא אחד כו': היינו כמ"ש דוד המלך ע"ה מלפניך משפטי יצא. כי הוא יתב' שמו יודע מחשבות ב"א ובוחן לבות וכליות ומבחין בעשיית המעשה כי לפעמים יעשו שני ב"א מצוה אחת ומתן שכרן אין שוה כי האחד יעשה בהתאמצות ובהתלהבות יותר וכן להיפך בעשיית העבירה ח"ו וזה לא נודע לשום בר חיים הגשמי רק להבורא ית"ש שהוא חי כל החיות: א"י אל תהי דן יחידי. ירצה בזה לומר שלא תהא דן את היחידי היינו את יחודו של עולם שלא תהרהר אחר מדותיו כלל כדכתיב ואהבת את ה' אלהיך כו'. ובכל מאודך בכל מדה ומדה שהוא מודד לך תקבל עליך באהבה כי בוודאי הכל הוא מרחמנות הבורא ית"ש ומהחנינה והחסד רק ימתין ויצפה לתשועת ה' עד ישקיף ה' וירא בעוניי כמ"ש ישב בדד וידום כי נטל עליו ואיתא במדרש איכה אמרה כנ"י לפני הקב"ה נגעה בי ידו של פרעה ולא ישבתי בדד ידו של סנחרב כו' נגעה בי ידך בדד ישבתי. והוא פליאה נשגבה אך דהענין מובן ע"ד המתרגם על פסוק ישב בדד דהמתרגם יתיב בלחודוהי ויסבול יסורין בגין יחודא דשמיא כו' ע"ש. ומשמע שנראה לו לישנא דבדד רומז על יחוד הבורא ית"ש וזה פי' המדרש נגעה בי ידו של פרעה ולא ישבתי בדד כו' נגעה בי ידך בדד ישבתי ר"ל ישבתי תחת ידך ומסתופפת בצלך ודו"ק: