אבות דרבי נתן נוסח ב יז

1ואל תתיאש מן הפורענות שכל מי שהוא מתיאש מן הפורענות לבו מפחד עליו כל היום שנאמר אשרי אדם מפחד תמיד (משלי כ"ח י"ד). וכן את מוצא באיוב שממה שנתיירא בו לקה. נתיירא מן השחין בו לקה שנאמר כי פחד פחדתי [וגו'] לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רוגז (איוב ג' כ"ה כ"ו):

2דבר אחר אל תתיאש מן הפורענות זה (יהויקים) [יהויכין] מלך יהודה שהיה חבוש בבית האסורים ולא נזכר עד שלשים ושבעה [שנה] שנאמר ויהי בשלשים ושבע שנה לגלות יהויכין מלך יהודה [וגו'] (מלכים ב' כ"ה כ"ז):

3כתוב אחד אומר בעשרים וחמשה לחדש (ירמיה נ"ב ל"א) (אלף) [וכתוב אחד אומר] בעשרים [ושבעה] (מלכים שם). אלא כשבא עשרים וחמשה מת (קטנו) [שטנו] של יהויכין מלך יהודה ובעשרים וששה נקבר. בעשרים (וששה) [ושבעה] נכנס אויל מרודך בבית האסורים ומצא שם מלכים אסורים ואמר להם מה טיבן של אלו. [אמרו לו] על שמרדו על דבריו של מלך. וזה למה הוא חבוש. א"ל על חנם. אמר להם רואה אני שמא שוטה היה אבא זה שמרד עליו חבשו וזה שלא מרד עליו חבשו. והלא אין דרכן של מלכים אלא להיות (יושב) [יושבים] על בימה שלהם והמלכים [האחרים] יושבים מימינם ומשמאלם. בקש (להוציאו) [להוציא את אביו מקברו] והוציאו וגררו. אמר אין המלך מבטל גזרת מלך אלא אם כן הוציאוהו וגררוהו שנאמר כל (מלכים) [מלכי גוים שכבו בכבוד איש בביתו וגו' ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב] (ונאלח) לא תחד אתם בקבורה (ישעי' י"ד י"ח - כ'):

4כל שהוא בטובה לא (נתייאש) [יתייאש] מן הפורענות זה צדקיהו מלך יהודה. וכל שהוא בפורענות לא (נתייאש) [יתייאש] מן הטובה זה יהויכין מלך יהודה שנאמר וידבר אתו טובות (מלכים ב' כ"ה כ"ט). מה טובות דיבר עליו א"ל אל תירא שלא חבשך הדיוט אלא מלך כיוצא בך. אע"פ שסרח עליך אבא אף אני סרחתי עליו. הוצאתיו וגררתיו. והעביר ממנו בגדי כלאו והלבישו בגדי מלכות שנאמר ושינא את בגדי כלאו (שם שם כ"ט). וכי יכול היה עמו אוכל או עמו היה שותה ללמדך שהיתה [מלכות מעלה] לו (סלדיה) [סלרין] בכל שנה ושנה שנאמר וארוחתו ארוחת תמיד נתנה לו (שם ל'):