אבות דרבי נתן נוסח ב כה

1במשה מה הוא אומר ויבכו בני ישראל את משה (דברים ל"ד ח'). באהרן מהו אומר ויראו כל העדה כי גוע אהרן (במדבר כ' כ"ט). ומפני מה לאהרן בכו כל ישראל ומשה לא בכו [לו] אלא מקצתם. אלא משה היה דיין ואי אפשר לדיין לזכות שני בעלי דינין כאחת אלא לזכות את הזכאי ולחייב את החייב. אהרן לא היה דיין אלא מטיל שלום בין אדם לחבירו לפיכך אהרן בכו לו כל ישראל ומשה לא בכו לו אלא מקצתן:

2[ומפני מה] אהרן בכו לו כל ישראל ומשה לא בכו לו אלא מקצתן. אלא כשמת אהרן הפשיט משה את בגדיו והלבישם לאלעזר בנו שנאמר ויפשט משה את אהרן את בגדיו [וגו'] (שם שם כ"ח) לפיכך אהרן בכו לו כל ישראל ומשה לא בכו לו אלא מקצתן:

3מפני מה אהרן בכו לו כל ישראל ומשה לא בכו לו כל ישראל. אלא כשמת אהרן ירד משה ואלעזר מן ההר בוכים ומספידים ובגדיהם קרועים מי לא יראה ויספוד כנגדם. כשמת משה לפני מי היו בוכים. לפיכך כשמת אהרן בכו לו כל ישראל ומשה לא בכו לו אלא מקצתם. [ועוד] כשמת אהרן נסתלקו ענני הכבוד והיו כל אומות העולם רואים את ישראל שרוים לשבטיהם שנאמר ויראו כל העדה (שם שם כ"ט). מה ת"ל ויראו [אלא וייראו] לפיכך בכו לו כל ישראל ומשה לא בכו לו אלא מקצתם:

4כיון שראו ישראל מטתו של אהרן מוצעת בכל כבודו של עולם ומלאכי השרת עומדים ומספידים ובגדיהם קרועים [באותה שעה [ידעו] כל בני ישראל שמת אהרן:

5כיון שראה משה מטתו של אהרן מוצעת ומלאכי השרת עומדין ומספידין נתחמד לאותה מיתה שנאמר ומות בהר אשר אתה עולה שמה (לומר) [וגו'] כאשר מת אהרן אחיך (דברים ל"ב נ') באותה מיתה שחמדת. וכיון שהגיע קיצו של משה להפטר מן העולם בא מלאך המות ועמד כנגדו (זעפו ומסלקו) [זעפו משה וסלקו] בנזיפה. אמר מה אם בשליחותי לא (יוכל) [היית יכול] לעמוד האיך אתה מבקש למסור לך נשמתי. אם בשעה [שהייתי] יושב לא היית יכול לעמוד היאך אתה מבקש למסור לך נשמתי. הלך לו מלאך המות אצל הגבורה אמר לו רבש"ע משה עבדך אינו מבקש למסור לי את נשמתו. הלך לו משה אצל הגבורה [ואמר] רבון העולמים הודיעני לאיזו מיתה אני מת אם לענין הראשון כבר נגזרה עלי גזירה שלא אכנס לארץ ח"ו שימצא בידי עון. משיבה אותו רוח הקודש (אמר) [ואמרה] לו משה מוצל את אין בידך עון. אין אתה מת אלא על גזירת אדה"ר [שנאמר] אביך הראשון חטא (ישעי' מ"ג כ"ז). בשר המקום למשה שהוא נוטל נשמתו בעולם הזה ומחזירה לו לעולם הבא. נטל הקב"ה נשמתו של משה ונתנה עם נפשותיהם של צדיקים תחת כסא הכבוד להיות לו מודה ומשבח שנאמר יעלזו חסידים בכבוד [וגו'] רוממות אל בגרונם [וגו'] לעשות נקמה בגוים [וגו'] לאסור מלכיהם בזקים לעשות בהם משפט כתוב (תהלים קמ"ט ה' - ח'). כיון שראו ישראל מטתו של משה מוצעת מכל כבודו של עולם (כלפי) [על כנפי] השכינה על תחום ארבעת מיל מנחלת בני ראובן עד בני גד שנאמר עלה אל הר העברים הזה [הר נבו] (דברים ל"ב מ"ט):

6ומנין שמת בנחלת ראובן שנאמר ובני ראובן בנו את חשבון [וגו'] ואת נבו ואת בעל מעון (במדבר ל"ב ל"ח). ומנין שנקבר בנחלת בני גד שנאמר ולגד אמר ברוך מרחיב גד [וגו'] וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון (דברים ל"ג כ' כ"א):

7התחיל מלאך המות חוזר ומבקש נפשו של משה אמר יודע אני שאמר לו המקום עלה אלי ההרה (שמות כ"ד י"ב) [הלך לו אצל] הר סיני אמר שמא נפשו של משה כאן. אמר לו תורה שבה (ממנה) [ממני] משיבת הנפשות שנאמר תורת ה' תמימה משיבת נפש (תהלים י"ט ח'). אמר יודע אני שאמר לו הקב"ה ואתה הרם את מטך (שמות י"ד ט"ז) הלך לו אצל הים אמר שמא נפשו של משה כאן. א"ל לאו שנאמר בקע ים ויעבירם (תהלים ע"ח י"ג). אמר יודע אני שהוא עומד ומתחנן שיכנס לארץ ישראל שנאמר ואתחנן אל ה' (דברים ג' כ"ג):

8אעברה נא ואראה את הארץ הטובה [וגו' ההר הטוב הזה והלבנון (שם כ"ה) הארץ הטובה] זו ארץ ישראל. ההר הטוב זה הר המלך. והלבנון זו בית המקדש למה נקרא שמו לבנון שהוא מלבין עונותיהן של ישראל:

9הלך לו אצל ארץ ישראל אמר לה שמא נפשו של משה כאן. א"ל לאו שנאמר (לא) [ולא] תמצא בארץ החיים (איוב כ"ה י"ג). הלך אצל ענני כבוד אמר להם שמא נפשו של משה כאן. אמרו לו ונעלמה מעיני כל חי (שם שם) הלך לו אצל מלאכי השרת. א"ל לאו שנאמר מעוף השמים נסתרה (שם שם כ"א). הלך לו אצל תהום אמר לו לאו שנאמר תהום אמר לא בי היא (שם כ"ח י"ד). הלך לו אצל שאול ואבדון אמר להם שמא נפשו של משה כאן. א"ל לאו. אבא היה דורש משום רבי שמעון בן יוסי ואומר אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה (שם שם כ"ב). באזנינו שמענו אבל לא ראינו:

10מלאכי השרת כתים כתים חבורות חבורות מקלסות לפני מטתו של משה ואמרו יבא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכוחו (ישעיה נ"ז ב'):