אבות דרבי נתן נוסח ב לד

1רבי דוסא בן הרכינס אומר שינה של שחרית ויין של צהרים ושיחת הילדים וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ טורפין את האדם מחיי העולם הזה ומחיי העולם הבא:

2הוא היה אומר כל הפורש מד' דברים אלו הוא שני למלאכי השרת:

3רבי חנניא בן תרדיון אומר כל שנים ושלשה שהם יושבים בשוק ואין ביניהם דברי תורה הרי זה מושב לצים שנאמר ובמושב לצים לא ישב (תהלים א' א'):

4רבי אלעזר בן רבי צדוק אומר כל שנים ושלשה שהן יושבים ואוכלים על שלחן אחד ואין אומרים עליו דברי תורה כאילו הן אוכלים זבחי מתים שנאמר כי כל שלחנות מלאו קיא צואה בלי מקום (ישעיה כ"ח ח'):

5רבי חלפתא איש צפורי אומר כל שנים ושלשה שהן יושבים בשוק ויש ביניהם דברי תורה השכינה נגלית עליהם שנאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו (מלאכי ג' ט"ז):

6רבי לויטס איש יבנה אומר מאד מאד הוי שפל רוח שתקות אנוש רמה ובן אדם תולעה:

7הוא היה אומר בד' דברים הבהמה משונה מן האדם. מעי האדם סרוחים. ומעי הבהמה אינם סרוחים. אדם יש בו רוח זיעה. ובהמה אין בה רוח זיעה. אדם יש בו יצר הרע. ובהמה אין בה יצר הרע. שנות אדם נתקצרו. ושנות בהמה לא נתקצרו:

8רבי מתיא בן חרש אומר הוי מקדים לשאול בשלום כל האדם והוי זנב לאריות ולא ראש לשועלים:

9רבי חנניה בן חכינאי אומר הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי והמפנה לבו לבטלה סימן רע לו. אינו צריך להיות עסוק אלא בדברי תורה שנאמר בהתהלכך תנחה אותך (משלי ו' כ"ב):

10ר' דוסא הבבלי אומר (המלמד) [הלמד] מן התינוקות כענבים הקהות (והיין) [וכיין] מגתו. והלמד מן הזקנים כענבים בשולות וכיין ישן:

11רבי אומר אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו. יש קנקן חדש מלא ישן. וישן אפילו טיפה אין בו. אינו מלא אלא מימי רגלים:

12רבי אלעזר בן עזריה אומר אם אין חכמה אין יראה. אם אין יראה אין חכמה. אם אין דרך ארץ אין תורה. [אם אין תורה אין דרך ארץ]:

13הוא היה אומר אם אין דעת אין בינה. אם אין בינה אין דעת אם אין קמח אין תורה. אם אין תורה אין קמח:

14הוא היה אומר כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה לאילן שענפיו מרובים ושרשיו מעוטין הרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו. וכל שמעשיו מרובים מחכמתו למה הוא דומה לאילן שענפיו מרובים ושרשיו מרובים אפי' כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו:

15רבי שמעון בן אלעזר אומר כל שמעשיו מרובים מחכמתו למה הוא דומה לרוכב סוס וכלונס בפיו כל מקום שהוא רוצה הוא מחזירו. וכל שחכמתו מרובה ממעשיו לרוכב סוס ואינו כלונס בפיו רכב עליו ונפל ממנו ושבר את מפרקתו:

16רבי נתן אומר יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך וכבוד חבירך ככבוד רבך וכבוד רבך כמורא שמים:

17יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך שכן מצינו במשה רבינו ע"ה שהשוה כבודו לכבוד יהושע תלמידו שנאמר ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים (שמות י"ז ט') לי אנשים אין כתוב כאן אלא בחר לנו אנשים. הא שהשוה כבודו לכבוד יהושע תלמידו:

18וכבוד חבירך ככבוד רבך שנאמר (ואתה תצוה) [אתה תדבר] את כל אשר אצוך (שם ז' ב'):

19וכבוד רבך כמורא שמים שנאמר והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים (שם ד' ט"ז):

20כל המקלל את חבירו לשם שמים סופו לצאת ממנו בכבוד. משה קילל את פרעה לשם שמים ויצא ממנו בכבוד שנאמר וירדו כל עבדיך אלה אלי (שם י"א ח') ומנין שיצא ממנו בכבוד שנאמר גם האיש משה גדול מאוד (שם שם ג'):

21וכל המכבד את חבירו שלא לשם שמים סופו לצאת ממנו בקלון שכן את מוצא בבלק שכבד את בלעם שנאמר ויבואו אל בלעם ויאמרו לו [וגו'] כי כבד אכבדך (במדבר כ"ב ט"ז י"ז) ומנין שיצא ממנו בקלון שנאמר ועתה ברח לך אל מקומך (שם כ"ד י"א):

22רבי אלעזר הקפר אומר אל תהי זקוק לדין. ואל תירא לפני מי שהוא גדול ממך. ועשה שוק בעלי דבבך:

23רבי אליעזר בנו אומר החושך עצמו מן הדין פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא. והגס לבו בהוראה שוטה רשע וגס רוח. אל תהי דן יחידי שאין דן יחידי אלא אחד. ואל תאמר קבלו דעתי שהן רשאין ולא אתה:

24הוא היה אומר הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם הזה ומחיי העוה"ב:

25הוא היה אומר היצורים למות והמתים להחיות והחיים לדין. לידע ולהודיע שהוא עד והיודע ועתיד לדין. שאין לפניו לא עולה ולא שכחה ולא משוא פנים ולא מקח שוחד. ואל יבטיחך יצרך שיש לך בשאול בית מנוח. שעל כרחך אתה נוצר ועל כרחך אתה נולד ועל כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת ועל כרחך אתה עתיד ליתן חשבון לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה: