אבות דרבי נתן נוסח ב מ

1עשרה דברים בגולם ועשרה בחכם (גולם כמשמעו הוא) החכם אינו מדבר לפני גדולים ממנו. ואינו נכנס לתוך דברי חבירו. ואינו נבהל להשיב. [שואל כענין ומשיב כהלכה]. ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון על שהוא יודע [אומר] יודע ועל שאינו יודע אינו יודע. ומודה על האמת. ואינו בוש לומר לא שמעתי:

2גולם פשוטו מעולם הוא בהיל לדבר. ונכנס לתוך דברי חבירו. ומדבר לפני גדולים ממנו. ונבהל להשיב. ושואל שלא כראוי ומשיב שלא כענין. ואומר על דבר שהוא ראשון (ראשון) [אחרון] ועל אחרון שהוא ראשון. ואינו מודה על האמת. ובוש ללמוד. ובוש לומר לא שמעתי:

3(הדה היא קמייתא והדה היא תנייתא):

4ועשרה בחכם החכם אינו בהיל לדבר זה אליהוא שנאמר כתר לי זעיר ואחוך (איוב ל"ו ב'):

5ואינו נכנס לתוך דברי חבירו זה אהרן בשעה שאמר לו משה מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש (ויקרא י' י"ז) לא רצה לומר לו משה אחי אוננים אנו ואי אפשר לאונן לאכול מקדשי שמים שהם קדשים קלים והרי דברים קל וחומר ומה אם קדשים קלים אסורים לנו לאונן חטאת שהיא חמורה על אחת כמה וכמה. כל כך דן אהרן קל וחומר (משה). גדול מכולן זה (הקדש ברבי) [הקדוש ברוך הוא] שלא רצה ליכנס לתוך דבריו של אברהם אבינו ע"ה בשעה שהיה עומד ומבקש על הסדומיים ואינו מוצא אלא המתין לו עד שסיים ואחרונה חזר והשיבו שנאמר וילך ה' כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו (בראשית י"ח ל"ג). והרי הדברים קל וחומר ומה אם הקב"ה שלו עולם ומלואו לא רצה ליכנס לדבריו של אברהם אבינו אדם עפר רמה ותולעה דין הוא שלא יכנס לדבריו של חבירו:

6ואינו מדבר לפני גדולים ממנו זה משה בשעה שאמר לו הקב"ה ועתה (לך) [לכה] ואשלחך אל פרעה (שמות ג' י'). אמר לפניו רבון העולמים אהרן אחי גדול ממני ואין לי אפשר לדבר לפניו. מה עשה הלך וסדר את הדברים לפניו שנאמר וידבר אהרן את כל הדברים [האלה] (שם ד' ל'). וכן הוא אומר בי ה' שלח נא ביד תשלח (שם שם י"ג) נתנו עיניהם במיכאל שהוא גדול מכולם:

7ושואל שלא כראוי ומשיב שלא כענין זה ראובן שנאמר ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני [תמית] אם לא אביאנו אליך (בראשית מ"ב ל"ז) וכי אבינו יעקב הורג נפשות היה והלא אין משיבין אותו על דברי הבטלה:

8רבי נחמיה ורבי מרינוס בשם רבי נהוראי בשעה שהיה אומר דבר תקיף לפני רבי טרפון היה אומר כפתור ופרח. ובשעה שהיה אומר דבר של הבטלה היה אומר לא ירד בני עמכם (שם שם ל"ח):

9ושואל כענין ומשיב כהלכה זה יהודה שאמר ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי [וגו'] אנכי אערבנו מידי תבקשנו (שם מ"ג ח' וט'):

10ואומר על דבר שהוא ראשון ראשון ועל אחרון אחרון זו רבקה בת בתואל [שנאמר ויאמר בת מי את היש בית אביך מקום לנו ללין ותאמר אליו בת בתואל אנכי וגו'] ותאמר אליו גם תבן גם מספוא [רב עמנו גם מקום ללון] (שם כ"ד כ"ג כ"ד וכ"ה):

11ועל שהוא יודע יודע ועל שאינו יודע אינו יודע אלו אנשי חרן בשעה שאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום (שם כ"ט ד' ה' ו'). ואם לשיחה אתה מבקש והנה רחל בתו באה עם הצאן (שם שם):

12ומודה על האמת זה משה שנאמר [וישמע משה וייטב בעיניו] (ויקרא י' כ'). הקב"ה הודה על האמת שנאמר כן בנות צלפחד דוברות (במדבר כ"ז ז') כן מטה בני יוסף דוברים (שם ל"ו ה') ויאמר ה' סלחתי כדבריך (שם י"ד כ'). מכאן אמרו חכמים אשרי מי שהקב"ה מודה על דבריו:

13ואינו בוש ללמד זה משה שנאמר ויקרב משה את משפטן לפני ה' (שם כ"ז ה'):

14ואינו בוש לומר לא שמעתי זה משה שנאמר ויאמר אליהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם (שם ט' ח'):