עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאבות דרבי נתן נוסח ב

אבות דרבי נתן נוסח ב מד

אבות דרבי נתן נוסח ב · Avot DeRabbi Natan, Recension B 44

Open in the reader →

1איסי בן יהודה אומר חמשה דברים בתורה צריכים הכרע. שאת אם תטיב (ואם לא תטיב) או שאת [אם] לא תטיב אינו אומר כך אלא הלא אם תטיב שאת (בראשית ד' ז'). ארור. כי באפם הרגו איש וברצונם עקרו שור ארור אינו אומר אלא ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה (שם מ"ט ז'). [מחר] ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר [אינו אומר כן אלא מחר] אנכי נצב על ראש הגבעה (שמות י"ז ט'). משוקדים. ובמנורה (ארבעה גביעים או ארבעה או במנורה) ארבעה גביעים משוקדים אינו אומר כן אלא משוקדים כפתוריה ופרחיה (שם כ"ה ל"ד). וקם. ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וקם אינו אומר כן אלא וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ (דברים ל"א ט"ז):

2חמשה קלי חומרים בתורה כי שבעתים יוקם קין (ומה) [ולמך] שבעים ושבעה (בראשית ד' כ"ד). הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחותינו השיבונו אליך (בארץ) [מארץ] כנען קל וחומר ואיך נגנוב מבית אדוניך (שם מ"ד ח'). הן בני ישראל לא שמעו אלי קל וחומר ואיך ישמעני פרעה (שמות ו' י"ב). ואביה ירוק ירק בפניה (במדבר י"ב י"ד) ק"ו [אני] שיצרתיה (לבית) [ולבית] אביה. הן בעודני חי עמכם היום ממרים הייתם עם ה' קל וחומר אחרי מותי (דברים ל"א כ"ז):

3רבי יהודה בן חנינא אומר (פחזת) פחז (בראשית מ"ט ד') פ"א פחדת. חי"ת חטאת. זי"ן זנית:

4כנף רננים נעלסה (איוב ל"ט י"ג). לכה נרוה דודים עד הבקר נתעלסה באהבים (משלי ז' י"ח) נעלם נישא אותן באהבים:

5כי ירט הדרך לנגדי (במדבר כ"ב ל"ב) יראה ראתה נטתה נטל הרוח. זי"ן שהוא זן מן הפורעניות:

6דברים שנאמרו למטה נאמרו כלפי למעלן יצרנהו כאישון עינו (דברים ל"ב י'). כי (כל) הנוגע בכם (כנוגע) [נגע] בבבת עינו (זכריה ב' י"ב). ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו (מלאכי א' י"ג). הלא אתה מקדם ה' אלהי קדושי לא נמות (חבקוק א' י"ב). חטאתי מה (אומר) [אפעל] לך נוצר האדם [וגו'] ואהיה (לך) [עלי] למשא (איוב ז' כ'):

7רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר הכל צפוי וגלוי ותלוי במעשה. ומצודה פרוסה על כל החיים. והדין דין אמת. והחנות פתוחה והשלחן ערוך והפנקס [פתוחה והיד] כותבת והחנוני מקיף והגבאי חי וחזק:

8הוא היה אומר מקיפין לרשעים ואין מקיפין לצדיקים. מקיפין לרשעים בעולם הזה כבני אדם שעשו את התורה כדי שיפרע מהם לעתיד לבוא ואין זכור להם כל מעשים רעים. כל כך למה בשביל ליתן להן שכר מצוה קלה שעשו בעולם הזה כדי שיפרע מהם לעתיד לבוא [ומיסרין לצדיקים בעולם הזה] כבני אדם ששרפו את התורה ואין זכור להם כל מעשים טובים. כל כך למה בשביל ליפרע מהם הפסד עבירה קלה שעשו בעולם הזה כדי שיתן להם שכר טוב (משלהם) [משלם] לעתיד לבוא. אלו ואלו נוטלין בשכרם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא. ושלות רשעים סוף רע ותשובת (המלטים) [המוחלטים] בוגדת מפני שכבר (נגזר) [גזר] דינם מחותם. י"א הרבנות קוברת לבעליה. וי"א תולה והייסורים מנקין ויום הכיפורים מכפר. והכל נפטר ערום ויוצא [ערום והלואי] תהא יציאה כביאה:

9חביבין ישראל שנבראו בצלם. אילו לא נבראו ולא נאמר להן חביבין היו. חיבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום שנאמר בנים אתם לה' אלהיכם (דברים י"ד א'):

10חביבין ישראל שניתן להם כלי שבו נוצר (האדם) [העולם]. אילו לא נבראו (לא) [ולא] נאמר להם חביבין היו. חבה יתירה נודעת להם שנתן להם כלי שבו נוצר העולם זו התורה שנאמר ואשים דברי פיך ובצל ידי כסיתיך (ישעיה נ"א ט"ז):

11ישראל נקראו עבדים [שנאמר כי לי בני ישראל עבדים] (ויקרא כ"ה נ"ה) ומלאכי השרת נקראו עבדים (ואומר) [שנאמר] הן בעבדיו לא יאמין (איוב ד' י"ח) ואין את יודע איזה חביב [זה] מזה. כשהוא אומר כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים (ויקרא כ"ה נ"ה) ישראל אתם חביבין לפני יותר ממלאכי השרת:

12ישראל נקראו בנים שנאמר בנים אתם לה' אלהיכם (דברים י"ד א') ומלאכי השרת נקראו בנים שנאמר ויבואו בני האלהים (איוב א' ו') ואי אתה יודע איזה אהוב מהם. כשהוא אומר בני בכורי ישראל (שמות ד' כ"ב) [ישראל] אתם חביבין לפני יותר ממלאכי השרת:

13ישראל נקראו מלכים ומלאכי השרת מלכים. ישראל נקראו מלכים שנאמר בי מלכים ימלוכו (משלי ח' ט"ו) ומלאכי השרת נקראו מלכים שנאמר מלכי צבאות ידודון ידודון (תהלים ס"ח י"ג) אי אתה יודע איזה מכובד זה מזה. כשהוא אומר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים (שמות י"ט ו') [ישראל] אתם מכובדים לפני יותר ממלאכי השרת:

14ישראל נקראו צבאות ומלאכי השרת נקראו צבאות. ישראל מנין שנאמר כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם (שם י"ב י"ז) ומלאכי השרת מנין שנאמר מלכי צבאות ידודון (תהלים ס"ח י"ג) אי אתה יודע איזה גדול זה מזה. כשהוא אומר והוצאתי את צבאותי את עמי בני ישראל (שמות ז' ד') [ישראל] אתם גדולים לפני יותר ממלאכי השרת:

15ישראל נקראו קדושים ומלאכי השרת נקראו קדושים. ישראל מנין שנאמר קדש ישראל לה' (ירמיה ב' ג') ומלאכי השרת מנין שנאמר בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא (דניאל ד' י"ד) ולא ידעת איזה מקודש זה מזה. [כשהוא אומר קדש ישראל לה' ישראל] אתם מקודשים לפני יותר ממלאכי השרת:

16ישראל נותנים זמרה ומלאכי השרת נותנים זמרה. ישראל מנין שנאמר שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (דברים ו' ד') ומלאכי השרת מנין שנאמר ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים (איוב ל"ח ז') ואי אתה יודע איזה שבח משובח [יותר]. כשהוא אומר משיח אלהי יעקב ונעים זמירות ישראל (שמואל ב' כ"ג א') השבח שאתם משבחים לפני משובח יותר ממלאכי השרת וכה"א ואתה קדוש יושב תהלות ישראל (תהלים כ"ב ד'):