אבות דרבי נתן כט

1רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר אל תרצה את חבירך בשעת כעסו ואל תנחמהו בשעת אבלו ואל תשאל לו בשעת נדרו ואל תבא לביתו ביום אידו ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו: הוא היה אומר יש לך חבירים מקצתן מוכיחין אותך ומקצתן משבחין אותך אהוב את המוכיחך ושנא את המשבחך. מפני שמוכיחך מביאך לחיי העולם הבא והמשבחך מוציאך מן העולם: הוא היה אומר בכל מקום שאדם הולך לבו הולך. עומד לבו עומד. יושב דברים מיושבים כנגדו:

2הוא היה אומר כל השוקד על דברי תורה מוסרין לו שקדנין כנגדו. וכל הבוטל מדברי תורה מוסרין לו בטלנין כנגדו. כגון ארי וזאב ונמר וברדלס ונחש והגייסות והליסטין באין ומקיפין אותו ונפרעין ממנו שנאמר אך יש אלהים שופטים בארץ (תהלים נ"ח י"ב):

3אבא שאול בן ננס אומר ד' מדות בתלמיד חכם. אדם שלמד לעצמו ואינו מלמד לאחרים. לאחרים ואינו מלמד לעצמו. הלמד לעצמו ולאחרים. ואינו למד לא לעצמו ולא לאחרים: הלמד לעצמו ואינו למד לאחרים כיצד שנה אדם סדר אחד שנים ושלשה ולא השנה אותם לאחרים ונתעסק בהן ולא שכחן זה שלמד לעצמו ואינו למד לאחרים: לאחרים ולא למד לעצמו כיצד שנה אדם סדר אחד שנים וג' והשנה אותן לאחרים ולא נתעסק בהם ושכחם זה שלמד לאחרים ולא למד לעצמו: הלמד לעצמו ולאחרים כיצד שנה סדר אחד שנים ושלשה והשנה אותן לאחרים ונתעסק בהן ולא שכחן תפשן ותפשום זהו שלמד לעצמו ולאחרים: אינו למד לא לעצמו ולא לאחרים כיצד שנה אדם סדר אחד ב' וג' פעמים ולא שנאן לאחרים ולא נתעסק בהן ושכחן זהו שלא למד לא לעצמו ולא לאחרים: רבי חנניא בן יעקב אומר הניעור בלילה מתוך דברי תורה סימן יפה לו. מתוך דברי שיחה סימן רע לו: רבי יעקב בן חנניא אומר הניעור בלילה ואינו פותח פיו בדברי תורה ראוי לו ומוטב לו שנהפכה לו שלייתו של אמו על פניו ולא יצא לאויר העולם ולא ראה את העולם:

4רבי אליעזר הקפר אומר כל המכבד [את] חבירו לשום ממון סוף שנפטר ממנו בקלון. וכל הבוזה את חבירו לשום מצוה סוף שנפטר ממנו בכבוד: ומנין שכל המכבד [את] חבירו לשום ממון סוף שנפטר ממנו בקלון שכן מצינו בבלעם הרשע שכבד [את] בלק לשם ממון שנאמר ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב (במדבר כ"ב י"ח) ומנין שנפטר ממנו בקלון שנאמר ועתה ברח לך אל מקומך וגו' והנה מנעך ה' מכבוד (שם כ"ד י"א): ומנין שכל הבוזה את חבירו לשם מצוה סוף שנפטר ממנו בכבוד שכן מצינו במשה רבינו שביזה [את] פרעה לשום מצוה שנאמר וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר (שמות י"א ח') וכי פרעה [היה] עומד על הגג ומשה [היה] עומד על הארץ. אלא כך אמר משה לפרעה אפילו כל עבדיך שעומדים ומשתחוים לפניך על במה שלך יעמדו ויבקשו ממני איני שומע להם. ומנין שנפטר ממנו בכבוד שנאמר ויקרא למשה ולאהרן לילה [ויאמר קומו צאו מתוך עמי] (שם י"ב ל"א). אמרו לו וכי גנבים אנו שנצא בלילה אלא המתן לנו עד שיביא לנו הקב"ה ז' ענני כבוד ונצא בהם בשמחה ובראש גלוי שנאמר ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה (במדבר ל"ג ג'):

5על ד' חלוקי כפרה הלך רבי מתיא בן חרש אצל רבי אלעזר הקפר ללודקיא לבקרו ואמר לו שמעת בארבע חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש. אמר לו שמעתי ושלשה הן ותשובה על כל אחת ואחת. כתוב אחד אומר שובו בנים שובבים נאם ה' ארפא משובתיכם (ירמיה ג' כ"ב) וכתוב אחד אומר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם (ויקרא ט"ז ל') וכתוב אחד אומר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם (תהלים פ"ט ל"ג) וכתוב אחד אומר אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון (ישעיה כ"ב י"ד). הא כיצד אם עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה אינו זז משם עד שמוחלין לו מיד על זה נאמר שובו בנים שובבים. עבר אדם על מצות לא תעשה ועשה תשובה התשובה תולה ויום הכפורים מכפר על זה נאמר כי ביום הזה יכפר עליכם. עבר אדם על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה תשובה ויום הכפורים תולין ויסורין שבשאר ימות השנה מכפרין ועל זה נאמר ופקדתי בשבט פשעם. אבל מי שמחלל שם שמים אין בו כח לא לתשובה לתלות ולא ליסורין למרק ולא ליום הכפורים לכפר אלא תשובה ויסורין תולה ומיתה ממרקת עמהן ועל זה נאמר אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון:

6איסי בן יהודה אומר מפני מה תלמידי חכמים מתים בלא זמנן לא מפני שמנאפין ולא שגוזלין אלא מפני שהן בוזין בעצמן:

7רבי יצחק בן פנחס אומר כל מי שיש בידו מדרש ואין בידו הלכות לא טעם טעם של חכמה. כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש לא טעם טעם של יראת חטא: הוא היה אומר כל שיש בידו מדרש ואין בידו הלכות זה גבור ואינו מזויין. כל שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש חלש וזיין בידו. יש בידו זה וזה גבור ומזויין: הוא היה אומר הוי זהיר בשאילת שלום בין אדם לחבירו ואל תבוא לבין המחלוקת ואל תשתדל לראותו. שב במקום חבירים והוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים: