אבות דרבי נתן מא
אבות דרבי נתן · Avot DeRabbi Natan 41
Open in the reader →1רבי שמעון אומר ג' כתרים הם אלו הן. כתר תורה. וכתר כהונה. וכתר מלכות. וכתר שם טוב עולה על גביהן. כתר כהונה כיצד אפילו נותן כסף וזהב שבעולם אין נותנין לו כתר כהונה שנאמר והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם (במדבר כ"ה י"ג). כתר מלכות אפילו נותן כל כסף וזהב שבעולם אין נותנין לו כתר מלכות שנאמר ודוד עבדי נשיא להם לעולם (יחזקאל ל"ז כ"ה). אבל כתר תורה אינו כן. עמלה של תורה כל הרוצה ליטול יבא ויטול שנאמר הוי כל צמא לכו למים (ישעיה נ"ה א'): הוי עמל בדברי תורה ואל תתעסק בדברי בטלה. מעשה ברבי שמעון בן יוחאי שהיה מבקר את החולים ומצא אדם אחד שתפוח ומוטל בחולי מעים ואומר גידופין לפני הקדוש ברוך הוא. אמר לו ריקה היה לך שתבקש רחמים על עצמך ואתה אומר גידופין. אמר לו הקדוש ברוך הוא יסלקנו ממני ויניחנו עליך. אמר [לו] יפה עשה לך הקב"ה שהנחת דברי תורה והיית מתעסק בדברים בטלים: מעשה ברבי שמעון בן אלעזר שבא ממגדל עדר מבית רבו והיה רוכב על החמור ומטייל על שפת הים ראה אדם אחד שהיה מכוער ביותר א"ל ריקה כמה מכוער אתה שמא כל בני עירך מכוערין כמותך. א"ל ומה אעשה. לך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית. כיון שידע רבי שמעון שחטא ירד מן החמור והיה משתטח לפניו. אמר לו נעניתי לך מחול לי. אמר לו איני מוחל לך עד [שתלך] לאומן שעשאני ותאמר כמה מכוער כלי זה שעשית. רץ אחריו שלשה מילין. יצאו אנשי העיר לקראתו אמר לו שלום עליך רבי. אמר להם למי אתם קוראים רבי. אמרו לו למי שמטייל אחריך. אמר להם אם זה רבי אל ירבו כמותו בישראל. אמרו לו חס ושלום ומה עשה לך. אמר להם כך וכך עשה לי. אמרו לו אף על פי כן מחול לו. אמר להם הריני מוחל ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן. אותו היום נכנס רבי שמעון לבית המדרש הגדול שלו ודרש. לעולם יהא אדם רך כקנה ולא יהא קשה כארז. מה קנה זה כל הרוחות באות ונושבת בו הולך ובא עמהם דממו הרוחות חוזר הקנה עומד במקומו. ומה סופו של קנה זה זכה ליטול הימנו קולמוס לכתוב ספר תורה. אבל ארז אינו עומד במקומו אלא כיון שנשבה רוח דרומית עוקרתו והופכתו על פניו. ומה סופו של ארז באים עליו סתתין ומסתתין אותו ומסככין ממנו בתים והשאר משליכין אותו לאור. מכאן אמרו יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז:
2שלשה דברים נאמרו בבני אדם. הנותן צדקה תבא עליו ברכה. והמלוה טוב ממנו. הנותן למחצה ולמותר זהו למעלה מכולן:
3שלש מדות בתלמיד חכם. שואל ומשיב חכם. שואל ואינו משיב למטה הימנו. אינו שואל ואינו משיב זהו למטה מכולם:
4שלש זיעות הן יפות לגוף. זיעת חולה. זיעת מרחץ. זיעת מלאכה. זיעת חולי מרפא. זיעת מרחץ אין לך כיוצא בו:
5שש דמעות הן. שלש יפות ושלש רעות. של בכי ושל עשן ושל בית הכסא רעות. של סם ושל שחוק ושל פירות יפות:
6שלשה דברים [נאמרו] בכלי זכוכית אינו בולע ואינו פולט ומראה כל מה שבתוכו. במקום חם חם במקום צונן צונן:
7ארבעה דברים קשה להם תשמיש המטה. הבא מן הדרך. והעומד מלפני הספר. והעומד מן החולי. והיוצא מבית האסורין:
8כל המקבל עליו ארבעה דברים מקבלין אותו להיות חבר. אינו הולך לבית הקברות. ואינו מגדל בהמה דקה. ואינו נותן תרומה ומעשר לכהן עם הארץ. ואינו עושה טהרות אצל עם הארץ ואוכל חולין בטהרה:
9כסף מצרים חזר למקומה שנאמר וינצלו את מצרים (שמות י"ב ל"ו). ואומר וילקט יוסף את כל הכסף (בראשית מ"ז י"ד). ואומר ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך מצרים וגו' ויקח את אוצרות בית ה' וגו' (דברי הימים ב' י"ב ב' וט'). כתב שמים חזרה למקומה שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה לו כנפים כנשר יעוף השמים (משלי כ"ג ה'):
10רבי יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים:
11הוא היה אומר הוי אוהב את השמים ירא מן השמים חרד ושש מכל המצות. ואם עשית לחברך רעה קימעא יהא בעיניך הרבה. ואם עשית לחברך טובה הרבה יהא בעיניך מעט. ואם עשה לך חברך טובה קימעא תהא בעיניך הרבה. אם עשה לך חברך רעה הרבה תהא בעיניך קימעא: ספוג וקנקנה זפותה אלו תלמידי חכמים. משפך ושפופרת אלו הרשעים: הוי כנוד שאין בו פתח להכניס את הרוח. הוי למוד לקבל את הצער. והוי מוחל על עלבונך:
12חמשה דברים העשויין וגנוזין. אלו הן. אהל מועד וכלים שבו. ארון ושברי לוחות [שבו]. צנצנת המן. וצלוחית של שמן המשחה. והמטה. ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה. ובגדי כהונה ובגדי כהן משיח. אבל מכתשת של בית אבטינס שלחן ומנורה ופרוכת וציץ עדיין מונחין ברומי:
13מעשה ברבי טרפון שישב ושנה לתלמידים ועברה כלה לפניו צוה עליה והכניסה בתוך ביתו ואמר לאמו ולאשתו רחצוה וסכוה וקשטוה ורקדו לפניה עד שתלך לבית בעלה:
14אלו שהותנו חכמים שאין להם חלק לעולם הבא חמשה מלכים וששה מבקשי גדולה קין וקרח ובלעם ואחיתופל ודואג וגחזי:
15רבי יוסי אומר צדיקים גמורים אין מצרפין אותם. רשעים גמורים אין מצרפין אותם. את מי הן מצרפין בינונים. אנא ה' מלטה נפשי (תהלים קט"ז ד') מדינה של גיהנם. בית שמאי אומרים יורדין לתוכה ונצרפין בה ומבצבצין ועולין הימנה שנאמר והבאתי את השלישית באש וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב (זכריה י"ג ט'). בית הלל אומרים אין רואים אותה כל עיקר שנאמר כי טוב חסדך מחיים שפתי ישבחונך (תהילים ס"ג ד'). ואומר וחוסה עליהם כרוב חסדך (נחמיה י"ג כ"ב) כדי שינצלו מדינה של גיהנם:
16כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא אלא לכבודו שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו (ישעיה מ"ג ז') ואומר ה' ימלוך לעולם ועד (שמות ט"ו י"ח):
17אמר רבי חנניא בן עקשיא רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר (ישעיה מ"ב כ"א):