שו"ת במראה הבזק חלק ראשון נח

1קיטו, אקוואדור

2טבת, תש"ן

3נח. כלי ותשמישי ע"ז — קנייתם ואופן ביטולם

4שאלה:

5לפני מספר שבועות ביקרתי בקהילה היהודית בקיטו-אקוודור. מדינה זו היא מדינה נוצרית-דתית אדוקה.

6בחנות לעתיקות מצאתי ארון קטן, המצופה כסף ומעוטר, ובתוכו תמונה של אלילים נוצריים. אין ספק שארון זה שימש ככלי פולחני בביתו של אדם נוצרי.

7שאלתי היא:

81. האם על כגון זה נאמר שאסור ליהנות מתשמישי עבודת כוכבים, או שמא ניתן לקנות ארון זה ולהוריד את התמונה הפנימית?

92. האם במקרה דנן, למרות שהכלי שימש לעבודה זרה, ניתן לבטל את הכלי משימושו לעבודה זרה בדרך המצויינת ברמב"ם הלכות עבודה זרה פרק ח' הלכה י"א?

103. האם יש עצה אחרת לקניית חפץ זה, או שמא יש איסור מוחלט?

11תשובה:

12נפסק בשו"ע 1 שו"ע יו"ד, סימן קל"ט, ס"ב. : "אליל של ישראל, אין לה ביטול. אבל של עכו"ם ותשמישה ונויה, יש להם ביטול". כל ביטול של ע"ז או משמשיה צריך להיעשות ע"י עכו"ם עובד אלילים 2 אפילו שאינו עובד לאותו אליל ואפילו בעל כורחו, שו"ע יו"ד, סימן קמ"ו, ס"ה. . אך אם אינו עובד אלילים, לא מהני ביטולו 3 שו"ע יו"ד, סימן קמ"ו, ס"ה. .

13בביטול ע"ז עצמה צריך מעשה השחתה בגוף הע"ז 4 שו"ע יו"ד, סימן קמ"ו, ס"ז. ועיין ברמ"א שיש אומרים שאפשר לבטל אף באמירה והב"י חולק. ועיין ש"ך סק"ח. . משא"כ במשמשי ע"ז, עצם המכירה לישראל, היא ביטול, מכיוון שהגוי יודע שהישראלי לא ישתמש בזה לצורך ע"ז לכן מבטלה לפני שמוכרה 5 שו"ע יו"ד, סימן קל"ט, סי"ב, ובש"ך סק"ז, ובסימן קמ"ו, ס"ח ברמ"א. .

14ולכן בנדון דידן, נראה שלארון יש דין של תשמיש ע"ז, ולכן אם הגוי מוכר לישראל הווי ביטול. אך בתנאי, שהגוי המוכר הינו עובד ע"ז והגוי יודע שמוכר לישראל ואז מסתמא מבטל 6 ואף אם הגיע לידי הישראל מהני הביטול של הגוי, לדעת השו"ע יו"ד, סימן קמ"ו, ס"ב, וסי"ג ברמ"א, ועיין ש"ך סק"א, שהביא שהב"ח חולק. ולכן לכתחילה רצוי שהגוי יבטל לפני שיבוא לידי הישראל. גם לדעת הב"ח יועיל הביטול אף שהגיע לידי הישראל אם לא רצה עדיין לזכות בה כמשדובר על תשמיש ע"ז. 7 ויתכן שמכירה של גוי לסוחר גוי, הווי ביטול מכיוון שהמוכר יודע שהסוחר ימכור את הע"ז, גם למי שאינו עוע"ז. .

15אולם, יתכן שהתמונה שבפנים מחוברת לארון באופן שהכל מהווה יחידה אחת, ואז יש על הכל דין ע"ז. וע"כ הביטול צריך שייעשה ע"י הנכרי, בכך שיוציאה מהארון דרך השחתה.