שו"ת במראה הבזק חלק ראשון סא

1לימה, פרו

2כסלו, תנש"א

3סא. בניית מקווה כהילכתה, מקווה ע"פ שיטת חב"ד.

4שאלה:

5בעניין, בניית מקווה טהרה בקהילתנו. יודיעני נא דעתו בעניין המקווה עפ"י שיטת חב"ד, וכיצד עלי לנהוג לכתחילה?

6תשובה:

7נהוג היום, לבנות מקוואות ע"י אוצר של מי גשמים, שאין טובלים בו. ולאוצר מחוברת בריכה, שבה טובלים. החיבור בין האוצר לבריכה, יכול להיעשות בשתי דרכים:

8א. זריעה — ששופכים מים שאובים לאוצר. המפלס עולה ונשפך לבריכה, דרך הנקב שבין האוצר לבריכה.

9ב. השקה — שופכים מים שאובים לבריכה. לפני הטבילה, פותחים את הנקב שבין האוצר לבריכה, והמים משיקים.

10לדעת הראב"ד 1 עיין שו"ע יו"ד, סימן ר"א, סעיף כ"ד. ובש"ך, ס"ק ס"ג, ובדגול מרבבה. , צריך שתמיד יהיה במקווה רוב של 40 סאה מי גשמים. ולכן, הכשר מקווה הבנוי על זריעה, לא מועיל, שהרי מי הגשמים המקוריים שבאוצר, מתחלפים.

11המחבר והרמ"א לא פסקו כראב"ד. והחזו"א 2 חזו"א יו"ד סי' קכ"ד טהרת מים, לרב טעלושקין, בסוף סימן ס"ד. הכריע, שאין לחוש לראב"ד. ולכן, לדעתו, צריך לבנות מקווה הבנוי רק על זריעה. ויש בזה הרבה יתרונות. כגון; שהמים נקיים תמיד, ואין חשש, שכאשר ינקו את המקווה, ישתמשו בחומרים העלולים לפסול את המקווה.

12יש מקוואות שיש בהם שני אוצרות, כדי לחוש לדעת הראב"ד. אך החזו"א דחה דבריהם. וכתב, שאף אם יש אוצר השקה, אין זה מועיל לשיטת הראב"ד. שהרי, המים מתחלפים דרך הנקב, בזמן הטבילה.

13מקווה של חב"ד מבוסס על אוצר השקה. אך, הוא נמצא מתחת לבריכה שבה טובלים. ואין חשש שהמים יתערבו. שהרי מי הבריכה חמים, ומי האוצר קרים.

14לסיכום:

151. לשיטת החזו"א יש לבנות מקווה, רק ע"י אוצר זריעה.

162. יש מחמירים ומצריכים גם השקה (והחזו"א נחלק עליהם).

173. מקווה עפ"י שיטת חב"ד, מבוסס רק על אוצר השקה. והוא בנוי מתחת לבריכה. כך, שההשקה היא דרך רצפת המקווה.

18כל המקוואות, בין המבוססים על אוצר השקה ובין המבוססים על אוצר זריעה כשרים. אמנם, למקווה של חב"ד יש יתרונות. שהרי אנו יוצאים ידי חובה, אף לדעת הראב"ד. כמו כן, אין חשש שלא יפתחו את הנקב, המחבר את המקוואות, שהרי הוא פתוח תמיד. וכן, אין חשש שימלאו את המקווה בפחות מדי מים, לפני שהמים יגיעו לגובה ההשקה. אך יש בו חיסרון שמי האוצר מתלכלכים, ומדיפים ריח רע, וזו גם בעיה הלכתית.

19אם רוצים להדר ולצאת ידי חובת כמעט כל שיטות הראשונים 3 למעט שיטת חכמי נרבונא, המובאים במאירי על מסכת חגיגה, דף כ"א, ע"ב, ד"ה שתי גומות, החוששין משום קטפריס. , ויש אפשרות כספית, כדאי לבנות את המקווה עם אוצר זריעה בצידו, ותחתיו אוצר השקה, הבנוי עפ"י שיטת חב"ד. כדי לפתור את בעיית הליכלוך באוצר ההשקה התחתון, יש להגביה במעט את אזור ההשקה שברצפת המקווה 4 וגם אותו, לא לעשות במרכז המכסה, כיוון שהימצאות אזור מוגבה באמצע המקווה, עלול להביא לידי מכשול, שהטובלים יינזקו בו כשלא ירגישו. ולא את אזור ההשקה שתחת המדרגה 5 כיוון שפתח השקה זה, אינו בשליטת המנקה. וייתכן שיישארו שם מים מסביב גם בשעת ניקוי המקווה. וכן ייאסף שם מסביב לכלוך, שלא ניתן לניקוי. — כדי שהלכלוך לא יוכל להיכנס בצורה חופשית לאוצר 6 עפ"י הצעת מרן הגאון, הרב שאול ישראלי. . מילוי המקווה יהיה אך ורק דרך אוצר הזריעה, כדי למנוע הצטברות ג' לוגים שאובים, הפוסלים את המקווה. רצ"ב שרטוט, והוראות כלליות, לבניית מקווה של אוצר זריעה ואוצר השקה תחת המקווה 7 מתוך מבנה המקוואות והכשרם, על פי עמודים ל"ד-ל"ה, נ'-נ"א. להרב דוד מינצברג, בהוצאת המרכז הארצי למען טהרת המשפחה בישראל, ירושלים, תשל"ג. .

20הסברים לשרטוט

21מקווה עם אוצר זריעה, ואוצר השקה תחת המקווה

221. גג של בנין המקווה, המספק מי גשמים לאוצר.

232. פתחי הצינור, בו נכנסים מי הגשמים מן הגג.

243. צינור המעביר את מי הגשמים מן הגג לתוך האוצר.

254. אוצר מי הגשמים.

265. צינור המחובר לרשת אספקת המים העירונית, שנועד למלא את המקווה תדיר, במים חדשים, דרך אוצר הזריעה.

276. שוקת ההמשכה. המים הבאים דרך הצינור, עוברים "דרך המשכה", על קרקעית השוקת, ומשם יורדים לתוך האוצר.

287,8,9. שוקת מעל האוצר (7) שדרכו זורמים מי הגשמים לתוך האוצר (9). מותקן בו חור, להפניית המים העודפים לביוב (8), במקרה שהאוצר עולה על גדותיו.

2910. צינור מיוחד, שדרכו באים המים מן השוקת לתוך האוצר (צינור זה, מורידים עד למטה מן החור השופך המים למקווה, כדי שיתערבו — המים הבאים מצינור זה — עם המים הכשרים, במצב של עמידה ולא דרך זחילה).

3011. חור הנקוב בקיר, החוצץ בין האוצר למקווה שממנו באים המים למקווה. חור זה הוא למעלה מגובה המים שבמקווה, לפחות 15 ס"מ. ואין לו שום מגע עם מי המקווה.

3112. גובה המים שבמקווה (120 ס"מ מעל פני הרצפה).

3213. שטח תחת המדרגות. צריך להיות מלא בטון דחוס. והיציקה צריכה להיעשות במכונת ויברטור.

3314. מדרגות המקווה. גובה 20 ס"מ, רוחב 25 ס"מ, ראה: פרק שביעי סעיף 8-9, בספר מבנה המקוואות והכשרתם.

3415. המדרגה האחרונה שבמקווה תהיה, לפחות ברוחב 50x50 ס"מ, בשביל אישה נמוכת קומה, שתוכל לעמוד עליה בשעת טבילה בנוחיות ובלי פחד. המדרגה התחתונה חלולה. ומתחת המדרגה, החור להשקת המקווה.

3516. רצפת החדר.

36קירות המקווה, רצוי שיהיו גבוהים קצת מרצפת החדר כדי, שהמים שעל הרצפה, לא יזחלו לתוך המקווה.

3717. חור ההשקה להכשרת המקווה, ראה מס' 15.

3818. הפתח של האוצר. דרכו נכנסים לאוצר, לצורך ניקוי וייבוש, בזמן החלפת מי הגשמים.

3918א. המכסה על האוצר. בו הותקן חור השקה, נוסף על החור מתחת המדרגה התחתונה.

4018ב. המכסה של האוצר. ללא חור השקה (לפי הצעת מרן הגר"ש ישראלי).

4119. נקב השקה בפינת המקווה. פתחו מוגבה מעט, לפי הצעת מרן הגר"ש ישראלי.