שו"ת במראה הבזק חלק ראשון סט

1לימה, פרו

2טבת, תנש"א

3סט. חגיגת בר מצווה לנער שהוריו באבלות

4שאלה:

5כיצד לנהוג בחגיגת בר מצווה כשאם החתן בשנת אבל? סעודת המצווה נעשית בשבת לאחר היום בו מלאו לנער שלש עשרה.

6תשובה:

7אע"פ שאבל על אב ואם אסור בשמחה כל י"ב חדש, ולכן אין לו להשתתף בסעודת "שמחת מרעות", אין הדבר כולל סעודת ברית מילה, פדיון הבן או בר מצווה, שהינן סעודות מצווה 1 עי' יש"ש ב"ק, פרק מרובה, סי' ל"ז, שסעודת בר מצווה נחשבת לסעודת מצווה רק כשנעשית ביום ההולדת עצמו, או כשהנער דורש. , ואין בהם שמחה יתירה דוגמת סעודת הנישואין, ולכן אין מחמירים בהם כל כך 2 שו"ע יו"ד, סי' שצ"א, ברמ"א סעיף ב', ובדגול מרבבה שם. .

8קידוש או סעודת בר מצווה בשבת — יש לערוך כרגיל (גם אם אין זה באותו היום שבו הגיע הנער לגיל שלש עשרה ויום אחד), ומותרת השתתפותם של אבלים אף כשהם קרובי משפחה רחוקים יותר, או ידידים 3 כי בכל מקרה אין לנהוג בשבת אבלות בפרהסיה, אין צורך לומר, שיש להזהיר הציבור שהקפדה על אי חילול שבת בהכנת המסיבה ובחגיגה עצמה, הוא הדבר היותר חשוב כאן. .

9גם בימות החול מותרת השתתפות ההורים במסיבת בר המצווה של בנם 4 משום שבתור בעלי השמחה הם עומדים ומשמשים את הציבור, ואינם יושבים רק בסעודה (כל בו על אבלות, עמ' 360) ומשום כך, זה מותר אפי' בתוך שלושים לאבלותם. . ואף קרובים וידידים אחרים השרויים בשנת אבל רשאים להשתתף, בתנאי שאין במקום תזמורת או ריקודים 5 פסק הגרש"ז אויערבך, הובא בספר פני ברוך, עמ' תנ"ט. .

10אכן ראוי שהנער, חתן בר המצווה, או אחר, ידרוש בדברי תורה 6 דגול מרבבה סי' שצ"א שם, יש"ש ב"ק פ' מרובה שם. פרי מגדים (או"ח), במשבצות זהב לסי' תמ"ד, סק"ט, ולהלכה הובא בספר גשר החיים, חלק א', פרק כ"א, עמ' רל"א. כדי שלא ייחשב הדבר ל"משתה מרעים" האסור לאבלים, שכן עיקר השמחה היא על הגיעו למצוות.