שו"ת במראה הבזק חלק ראשון עה

1קיטו, אקוואדור

2אב, תש"ן

3עה. ילדים לאם נכריה — התייחסות אליהם והכנסתם לחינוך יהודי

4שאלה:

5א. יהודי בקהילתנו התחיל — לפני כחמש שנים — לחיות עם אישה נוכריה, וכבר ילדה לו כמה ילדים. בהתקרבם לגיל החינוך, דואגים ההורים להעניק לילדיהם זהות יהודית. כמובן, בקנה מידה של קהילת קיטו. האיש שואל איך לטפל בילדיו. אין סיכויים שיגיעו לארץ ללמוד לגיור. יש גם סיכויים שבלית ברירה יפנו גם הם, לרבנים קונסרבטיבים או רפורמים מארה"ב, ליהנות מפתרונות "קלים". מה ואיך להגיד לו?

6ב. יהודי מצפון אמריקה שהגיע לדרום אמריקה בשרות לאומי של ארה"ב peace corps — התחיל לחיות עם אישה נוכריה, וממנה נולד לו כבר ילד אחד. בינתיים הם מחכים לביקור בארה"ב בתקווה שרב רפורמי "יתקן" את מצבם. האם יש לקרב אותם, במידת האפשר, לקהילתנו ובאיזה תנאים?

7תשובה:

8בשני המקרים — המתוארים בשאלה, ילדי האבות היהודים הם — ע"פ ההלכה — גויים גמורים. ויש להבהיר זאת לאבות.

9במידה והאב רוצה לקרבם ליהדות, והוא מוכן להתחיל בתהליך גיור, על ידי זה שהם יתחילו ללמוד ולקיים מצוות — יש אפשרות לקרבם, ולהתחיל ללמדם 1 מהרש"א על מסכת שבת, דף ל"א, ע"א, סד"ה א"ל מקרא. ואע"פ שיש בפוסקים ערעור בדבר, כך הכריע למעשה, מרן הגר"מ אליהו, הראשון לציון, הרב הראשי לישראל. . על מנת שבעתיד יתגיירו לפני בי"ד מוסמך.

10כיוון, שלא ייתכן שהילדים יקיימו מצוות — בזמן שאימם נוהגת כגויה ואביהם לא מקיים מצוות — לא ניתן לגיירם. אלא אם, כל המשפחה תקבל עול מצוות והאם תתגייר. אין לקרבם לקהילה על סמך זה שאביהם יהודי. כיוון שהדבר ייתן לגיטימציה לנישואי תערובת, ועלול ליצור את הרושם שהמעשה איננו חמור.