שו"ת במראה הבזק חלק שלישי קב

1מילאנו, איטליה, טבת תשנ"ג

2קב. כשרותה של חומצת-היין TARTARIC ACID

3שאלה:

4שאלתי בענין שימוש בחומר הנקרש בדופני חביות היין של נכרים - שעליו כבר דן בעל "דבר שמואל" יו"ד בתשובה סי' ס"א וכינה אותו באיטלקית בשם קרימו"ר די טארטאר"ו - מה דינו של החומר ולא רק של החביות בהן הוא דבוק?

5תשובה:

6חומצת-היין (TARTARIC ACID) היא חומצה הנמצאת בענבים ומופקת מן הפסולת הנשארת בזמן סחיטת הענבים או מ"אבן היין" שהוא משקע הנקרש על דפנותיהן של בריכות וחביות יין במשך תהליך התסיסה. אחר תהליכי יבוש וזיקוק מערבבים את חומר הגלם עם חומרים כימיים שונים ונוצרות ריאקציות הנותנות לנו חומרים אחדים המשמשים בייצור מזונות שונים כחומרים מייצבים או כנותני טעם 1 ENCYCLOPEDIA OF CHEMICAL TECHNOLOGY (111-119) החומרים המופקים הם: L - (+) - TARTARIC ACID E334 MONOSODIUM L - (+) - TARTRATE AND DISODIUMEL -) + (- TARTRATE E335 MONO POTASSIUM L - (+) - TARTRATE E336 DIPOTASSIUM L - (+) - TARTRATE E336 POTASSIUM SODIUM L - (+) - TARTRATE E337 . הבעיה המתעוררת לגבי כשרות החומרים היא שחומר הגלם מופק מסתם יינם 2 הבעיה קיימת אפילו בדיעבד כאשר החומרים כבר נמצאים במזון, מפני שאף על גב שדעת הרמ"א (יו"ד סי' קלד סעיף ב) היא שסתם יינם בטל בשישים, הרי שימושם של החומרים הנ"ל הוא בדרך כלל כמעמיד, שאפילו באלף לא בטל. . אמנם, כאשר החומר שהה י"ב חודש מאז שהופרד מן היין ועד לגמר יצורו, ישנו בסיס רחב להתירו 3 על סמך הגמ' בע"ז (לד ע"א) "א"ר זביד, האי דורדיא דחמרא דארמאי, בתר תריסר ירחי שתא שרי". רשב"א ב"תורת הבית" (בית ה שער ג), תשב"ץ (ח"ג תשובה רצא), שו"ע יו"ד (סי' קכג סעיף טז), "ברכי יוסף" (שם אות יג), "יד אפרים" (שם), תשובות "חכם צבי" (סי' עה), שו"ת "שבות יעקב" (ח"ב סי' ע). אמנם הט"ז (שם ס"ק ט בשם מהרש"ל), וכן ה"פרישה" (ס"ק לג) וה"בית מאיר" (סע' יד) - אוסרים לכתחילה. , אך כפי הידוע לנו אין כיום, בדרך כלל, שהייה של י"ב חודש. אבל יש פוסקים שהתירו חומרים אלה גם ללא שהייה של י"ב חודש 4 הנימוקים: הייבוש בתנורים שוה לייבוש י"ב חודש. בעניין טרטריק סיד וקרים או טרטר ראה הרב ישראל בעלסקי, קובץ "המסורה", חוברת ב, עמ' ס-סא. תערובת החומרים הכימיים עדיפה על שהייה י"ב חודש ותמידה במים (שו"ת "זכר שמחה" סי' רכז ו"אחיעזר" ח"ב סי' יא) מכמה טעמים: משום שמשתנה לחומר אחר (מהרש"ם ח"ג סי' רלד ו"פרי השדה" ח"ג סי' קלד); משום שאין בה הנאה לחיך והוי שלא כדרך הנאתן ("דבר שמואל" סי' ס וקצשו"ע סי' מז סע' יב); מתבטל בשישים מטעם זה וזה גורם ("מראה יחזקאל" סי' קלט ו"אבני צדק" יו"ד סי' נז). בגלל תהליכי-הייצור המודרנים. למעשה נהגו רבים לסמוך על המקילים, ובפרט בחו"ל (כיום ישנם גם תחליפים סינתטיים, המסומנים ב-DL, ובמקום שאפשר, כדאי להדר ולהשתמש בהם) 5 ועיין עוד שו"ת "מנחת יצחק" (ח"ז סי' ס). אנציקלופדיה לכשרות המזון / מזון מלאכותי, הרב עמרם אדרעי, עמ' קא-קה, קמב-קמד. KASHRUTH / RABBI YACOV LIPSCHUTZ / THE ARTSCROLL SERIES. .