עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשו"ת במראה הבזק חלק שלישי

שו"ת במראה הבזק חלק שלישי קכב

שו"ת במראה הבזק חלק שלישי · B'Mareh HaBazak Volume III 122

Open in the reader →

1אוקלנד, ניו זילנד, סיון תשנ"ג

2קכב. עדיפות מילה ע"י ירא שמים שלא בזמנה על מילה בזמנה בידי מחלל שבת

3שאלה:

4המוהל של קהילתנו יצא לגימלאות. כרגע אין מוהל בניו זילנד. ישנם מספר מוהלים באוסטרליה המוכנים לבוא למול בניו זילנד, אבל הזמנתם יקרה מאוד. יש הרבה מאוד אנשים בקהילה שאינם מסוגלים או אינם רוצים לשאת בהוצאות אלה. אני הצעתי שהקהילה תעזור במימון. הבעיה החריפה כאשר הועדה הרפואית במקום קבעה שכל מוהל צריך גם הכשרה והכרה מצד ההסתדרות הרפואית, תנאי שעוד יותר מסבך את הענין.

5אנשים רבים בקהילה תובעים עכשיו שברית המילה תערך בידי רופא גם אם איננו שומר שבת. לטענתם עדיפה מילה בזמנה ע"י רופא כזה מאשר מילה שלא בזמנה (מה שהרבה פעמים קורה כאשר מזמינים מוהל ירא שמים מאוסטרליה בגלל הצורך בנסיעה הארוכה).

61. האם יש להתיר מילה בידי מי שאינו שומר שבת?

72. אם כן האם אכן יש עדיפות למילה בזמנה ע"פ מילה של מוהל ירא שמים שלא בזמנה?

8תשובה:

9אין לתת למוהל מחלל שבת בפרהסיא למול את הבן 1 תשובת רעק"א, הובאה ב"ספר הברית" (עמ' קסה), ספר "אות שלום" לרב חיים אלעזר שפירא ממונקאטש (הל' מילה סי' רסד סעיף א ס"ק ה), שו"ת "מחנה חיים" (ח"ב סי' כ), וכן הובא ב"ספר הברית" (עמ' קסו סוף ס"ק ז בביאורי הלכה בשם החפץ חיים), "אגרות משה" (יו"ד ח"ב סי' עח). , ומוטל על הרב לדרוש בפני הציבור בכל הזדמנות, שכל אב שיזכה ד' אותו בבן זכר, לא יכבד מחלל שבת בפרהסיא במילת בנו 2 שו"ת "מחנה חיים" (ח"ב או"ח סוף סי' כ). .

10אם הרופא היהודי שאינו שומר שבת יסכים, שהרב (או יהודי שומר שבת אחר) יסייעו במלאכת המילה, ישנן שתי אפשרויות להרשות לו להשתתף ולפקח על מלאכת המילה 3 הפעולות הנדרשות לשם ברית-מילה הן (יו"ד סי' רסד סעיף ג): א. חיתוך עור הערלה עד שתתגלה העטרה; ב. פריעת הקרום הרך בציפורן והחזרתו לצדדים עד שייראה בשר העטרה; ג. מציצת דם המילה עד שיצא הדם מן המקומות הרחוקים. ד. עצירת הדם וחבישת מקום החיתוך. פעולת חיתוך עור הערלה אינה דורשת נסיון רב כאשר רופא או מוהל כבר הניחו את המגן במקומו. עשיית הפריעה כהלכה ובלי לגרום לדימום רב, דורשת מיומנות ונסיון רב. פעולת המציצה אינה דורשת נסיון רב. פעולת עצירת הדם וחבישת מקום החיתוך דורשת מיומנות ונסיון רב לעשותה כמו שצריך בלי לגרום לדימום רב. , והרי הן לפי סדר עדיפותן:

111. הרופא ישים את ה"מגן" במקום הראוי, הרב יברך, ימול, יפרע וימצוץ, והרופא יעצור את הדם ויחבוש את מקום החיתוך 4 בזה הרב עושה את כל הפעולות ההלכיות של המילה, והרופא מטפל בהכנה למילה ובצד הרפואי של המילה בלבד. .

122. הרופא ישים את ה"מגן" במקום הראוי, הרב יברך וימול 5 וכנזכר בהערה 3 שלאחר שה"מגן" ישנו במקום הראוי, אין קושי בחיתוך הערלה. , והרופא יפרע 6 ע"פ ספר "דרך פיקודיך", שלא הצריך הטפת דם ברית כשהחותך הוא ישראל כשר וגוי או מומר עשו הפריעה, דלא גרע החיתוך שעשה הישראל מהטפת דם ברית, ועיין ב"ספר הברית" (עמ' קנד ס"ק יז) שנשא ונתן בדבריו. ועוד יש לצרף לזה שמחללי שבת בימינו אינם כמומרים לחלל שבת בפרהסיא, אלא כתינוקות שנשבו, וכמו שכתב בשו"ת "בנין ציון" החדשות (סי' כג). , הרב ימצוץ והרופא יעצור את הדם ויחבוש את מקום החיתוך.

13באפשרות ב' ראוי שהרב ידחוק ויתקן מעט את הפריעה לפני המציצה 7 ובזה הוי כאלו הרב פורע. באם יתעוררו בעיות בנושא מציצת הדם, אנא להפנות שאלות הרב אלינו. .

14יודגש שאין שום היתר הלכי להשתמש ב"גומקא קלמפ" או "מגן קלמפ" או כל "קלמפ" אחר, ויש להשתמש ב"מגן" רגיל בלבד.

15ישנה מחלוקת גדולה בין הפוסקים, אם מילה שלא בזמנה ע"י מוהל שומר תורה ומצוות עדיפה על מילה בזמנה ע"י מחלל שבת בפרהסיא, יש לעשות כל מאמץ שהברית תהיה בזמנה ע"י מוהל שומר תורה ומצוות 8 לדעת מהריעב"ץ ב"מגדל עז", הובא ב"ספר הברית" (עמ' קנט בבאורי הלכה) וכן לדעת ה"חפץ חיים" (המובא שם בעמ' קסו סוף ס"ק ז) עדיף לעשות ברית-מילה שלא בזמנה ע"י מוהל שומר תורה ומצוות, מלעשות ברית מילה בזמנה ע"י מוהל מחלל שבת, ואולם מו"ר הרה"ג שאול ישראלי הוסיף: מסקנה זו תואמת למאי דנקט בפשטות בספר "אגרות משה" המובא בסוף הערה 1 שבישראל מחלל שבת בפרהסיא שמל, צריך הטפת ברית, לפי השוואתו לעכו"ם ממש. ואולם זהו בהעלמת עין, ממה שהאריך הגרע"א (סי' רסד סק"ב), ומסקנתו שאין צריך להטיף דם ברית, וצידד לומר שזהו גם לדעת הרמ"א, שלא השוה ישראל מחלל שבת בפרהסיא רק לענין פסולו לכתחילה. ולפי זה המילה שנעשית ע"י ישראל זה - מילה כשרה היא לכל דבר. לפי זה יש לומר דבכהאי גוונא שאין מצוי מוהל שומר מצוות למול ביום שמיני כמצוות עשה דאיכא בזה, יש להעדיף מילת יהודי מחלל שבת כדי שיהיה נימול בשמיני, כדי שתקוים המצוה בזמנה. ויש להוכיח כן ממה שמצינו (ע"ז דף כו-כז) מחלוקת ר"מ ור"י, בעיר שאין בה רופא ישראל, את מי להעדיף, האם את העכו"ם או את הכותי שימולו. ולכאורה הרי, כאמור, הדיון הוא רק בשאין רופא ישראל, וקשה, אמאי לא תידחה המילה עד שיימצא מוהל ישראל. אלא על כרחך שהמדובר במילה בשמיני, שבאותו היום לא נמצא ישראל שימול, ועל-ידי זה נמצא שתתבטל מצוות עשה של מילה בזמנה. וכיוצא בזה מצינו בסוגיה דשבת דף קלג בעניין מילה בצרעת דדחי מצוות עשה דמילה את הלא-תעשה שיש בקציצת בהרת בכוונה לטהרו. ופריך בגמרא דימול אחר שאינו מתכוון, ומוקי לה בדליכא אחר. וכתב על זה הר"ח שם, דהיינו שלא ניתן לדחות המילה לזמן שיימצא אחר, דהמדובר במילה בשמיני, דעל ידי זה שיחפשו אחרי אחר, תתבטל מצוות המילה בשמיני (ושמעינן מינא תרתי, חדא, דבכהאי גוונא לא מיקרי אפשר לקיים שניהם, לזאת דחי מצוות עשה בזמנה ללא תעשה דקציצת בהרת. ותו, דזה אמור רק באשר למצוות עשה דמילה בזמנה, מה שאין כן במילה שלא בזמנה, לא אמרינן דבכהאי גוונא עובר כל רגע או כל יום, עיין "דבר אברהם" ח"א סי' לג, ועוד מזה בח"ב, ועיין בהקדמה, אלא משום זריזין מקדימין למצוות, ולזאת כיוון שיהא עכ"פ מהול אחר זמן מסוים מבלי לעבור על הלא-תעשה של קציצת הבהרת, אין בזה גדר עשה דוחה לא-תעשה). ולפי זה, גם בנדון השאלה יש להבחין בין אם מדובר במילה ביום השמיני, שאם לא תיעשה ע"י הרופא היהודי (שהוא בדין מומר), לא יקיים מצוות עשה דמילה בזמנה, שבזה יש לצדד שייעשה על ידיו, למקרה שמדובר במילה שלא בזמנה, דבכהאי גוונא כל שניתן לבצע המילה ע"י ישראל כשר, למרות שתתאחר יותר, יש להימנע מלעשותה ע"י המומר, כיון שזו ממילא מילה שלא בזמנה, ומוהל יהודי מומר פסול לכתחילה. כן נראה לנו. ונציין שאפילו ה"מחנה חיים" המחמיר (כמובא בהערה 1) כתב בסוף דבריו: אם יארע שלא יימצא מוהל רק מחלל שבת בפרהסיא, לא אקבל הערבות לבטל מצות מילה, אבל כל ירא שמים צריך לדרוש בבית-הכנסת, שהוא מזהיר מקודם שבא המעשה לפנינו, שכל אב יהיה יודע אם יזכה ד' אותו בבן זכר, לא יכבד למחלל שבת בפרהסיא. עכ"ל. לכל הדעות אין למנות מחלל שבת בפרהסיא להיות המוהל הקבוע של הקהילה (שו"ת "ישכיל עבדי" ח"ב יו"ד סי' ב). .