שו"ת במראה הבזק חלק שלישי קמז

1ונציה, איטליה, מרחשון תשנ"ה

2קמז. אשה המסרבת לקבל גט כדי להחזיק בילדיה ומונעת מהם חינוך יהודי

3שאלה:

4מהו הדין לגבי אשה שהביעה רצונה בכתב לקבל את גטה מבעלה ובסוף התחרטה?

5ליתר בהירות, האשה שעליה אנו מדברים היא גיורת שעזבה בכלל את שמירת המצוות ובזכות סירובה לקבלת הגט דייני הגויים נותנים לה זכות להחזיק בילדיה, שכמובן אינם יכולים לקבל חינוך יהודי.

6תשובה:

7לפי העובדות המתוארות בשאלה וההבהרות שניתנו בעל-פה, הרי שבית-הדין במילאנו יוכל - אחרי בירור יסודי של אמיתות העובדות על-ידי גביית עדות וכדומה - להתיר לאיש לשאת אשה אחרת.

8ההיתר יסתמך על חלק מן הנימוקים דלהלן, וכפי שיעלה הבירור:

91. אם בית-הדין יחליט על-פי העובדות, כי האשה הגיורת חזרה לסורה ולמעשיה הראשונים, דינה לפחות 1 עיין "אוצר הפוסקים" לשו"ע אה"ע (סי' א סעיף י אות פא ס"ק ה) שיש פוסקים, המתירים בגיורת שחזרה לסורה, לשאת אשה אחרת אף בלא זיכוי גט. כמשומדת, ולפיכך יכול בעלה לזַכות לה גט ולשאת אשה אחרת 2 שו"ע אה"ע סי' א סעיף י ברמ"א. .

102. אם בית-הדין יחליט להחשיבה עדיין ליהודיה לכל דבר ולהחיל עליה דין מורדת, כי אז יוכל בית-הדין, כעבור י"ב חודש מאז שנפרדו 3 רמ"א אה"ע סי' עז סעיף ב. , להתיר לו לשאת אשה אחרת אחרי השלשת גט. אמנם, הנהוג הוא להתיר רק במאה רבנים 4 כך פרשו הרבה פוסקים, והובאו דבריהם ב"אוצר הפוסקים" (לסי' א סעיף י הנ"ל), ועיין ב"משפטי עוזיאל" (סי' ז) העוסק באשה שהותרה בערכאות לדונה בדין המורדת - נדון הדומה לנדון דידן. , אך במקום עיגון 5 בייחוד אם הבעל לא קיים מצוות פריה ורביה. ולדוחק השעה יש לצרף את החשש שהילדים יוצאו לשמד, אם לא יובאו לרשות אביהם אשר ידאג להם לחינוך היהודי. יש מקום להתיר הנישואין גם בלא היתר מאה רבנים 6 עיין תשובות ר' עקיבא איגר תנינא (סי' פב). .

113. אפשר שהבירור יעלה, שהאשה היא עוברת על דת 7 עין פרטי הגדרים בזה באה"ע סי' קטו. . גם אז ניתן להתיר לו לשאת אשה אחרת 8 עיין ברמ"א שם סי' קטו סעיף ד. , ואף במקרה זה הנהוג הוא שיהיה על-ידי מאה רבנים 9 ועיין עוד בזה ב"אוצר הפוסקים" (לסי' א סעיף י הנ"ל, אות פה ס"ק י ו-יא). .