שו"ת במראה הבזק חלק שלישי קנ

1מונטוידאו, אורוגואי, סיון תשנ"ד

2קנ. כתובת אשה שחיתה בעבר עם גוי

3שאלה:

4אשה יהודיה שהיתה עד לפני שנים מספר נשואה לגוי והתגרשה ממנו, עומדת עתה להינשא ליהודי. האם כותבין במקרה זה כתובה בנוסח המתאים לאשה גרושה?

5תשובה:

6כתב רמב"ם וכן פסק רמ"א שבכתובת גרושה יש לכתוב "הדא מתרכתא", כדי לפרסם שהיא אסורה לכהן 1 רמב"ם פ"ד מהל' יבום וחליצה הל' לד, רמ"א אה"ע סי' סו סעיף יא בהג"ה. . האשה שלפנינו נאסרה לכהן משום איסור "זונה", אבל אי-אפשר לכתוב לה "מתרכתא" מכיוון שעל-פי ההלכה אינה גרושה. ולכן, כדי לתת סימן שאמנם האשה פסולה לכהן ועם זאת למנוע ממנה ביזיון, ניתן לכתוב את הביטוי "איתתא דא", מכיוון שזה יהווה שינוי מנוסח כתובת בתולה 2 י"א המובאים בשו"ת מהר"ם מינץ (סי' קט סק"ג), ב"לבוש" (סי' סו סעיף ב) וב"כנסת הגדולה" (הג"ט אות מד), וכן פסקו בעל "נחלת שבעה" (סי' יב אות טו), "שבט בנימין" (סי' רעג) ו"בית מאיר" (סי' סו סעיף יא). אמנם מהר"ם מינץ, "לבוש" ו"כנסת הגדולה" עצמם, וכן "חלקת מחוקק" (שם סי' סו ס"ק מא) ו"בית שמואל" (שם ס"ק כה) פסקו לכתוב "בעולתא". ובפסקי הלכות "יד דוד" (פרק י עמ' לב) כתב שצריך להזכיר בכתובה "אתתא דאיפסילה לכהונה". ועיין עוד ב"נחלת שבעה" (סי' יב אות טו). ולא כדאי לכתוב "כלתא דא" מכיוון שבכתובות נוסח עדות המזרח כותבים גם לבתולא "כלתא", ואין אפוא בכך סימן [הערת הגרז"נ גולדברג שליט"א, דיין בבית-הדין בירושלם]. ועיין עוד ב"אוצר הפוסקים" (יח ס"ק קמה). . והחכם עיניו בראשו ולא יקרא "איתתא" בקול רם בשעת החופה 3 על-פי מהרש"ם (ח"ז סי' קנב). .

7כמובן שכתובתה מנה בלבד 4 אמנם בשו"ת "אגרות משה" (או"ח ח"ד סי' קיח) התיר לכתוב לבעולה בכתובתה מאתיים, בהסכמת החתן, ואולם הוא סייג זאת - דווקא לגבי בעולה שלא נפסלה לכהונה, מן הטעם שכתבנו למעלה. , והמנהג הוא שלא לכתוב את המלה "מוהר" 5 ברמב"ם פ"ד מהל' יבום וחליצה הל' לד, תשב"ץ (סי' שא) ועוד מבואר שגם לגרושה ולאלמנה כותבין מוהר, ואולם ב"שבלי הלקט" (ח"ב סי' סה) וב"לבוש" (סי' סו סעיף ו) כתבו שאין לכתוב מוהר, וכן היא הכרעת בעל "נחלת שבעה" (סי' יב). ועיין "אוצר הפוסקים" שם ס"ק כב. ולא "דחזו ליכי מדאוריתא" 6 "חתם סופר" (אבה"ע סי' קכה) ו"פתחי תשובה" (סי' סו סק"ה). אלא "ויהיבנא ליכי בכתובתיך כסף מנה דחזו ליכי".