שו"ת במראה הבזק חלק שלישי כב

1סאן חוזה, קוסטה ריקה, אייר תשנ"ג

2כב. קביעת הבימה בסמוך לארון-הקודש

3שאלה:

4רוצים לשפץ את בית הכנסת, ורוצים להזיז את השולחן קרוב לארון הקודש. כמה קרוב יכולים לשים אותו, ואם יכולים לבנות בימה אחת עם ארון הקודש והשולחן לקריאה בתורה יחד?

5תשובה:

6אין לשנות ממנהג שנהגו כל ישראל לקבוע את הבימה והשולחן באמצע בית-הכנסת 1 שו"ת "חתם סופר" (ח"א או"ח סי' כח), שו"ת "יהודה יעלה" (ח"א או"ח סי' ג), שו"ת "רבי עזריאל" (ח"א או"ח סי' כ), שו"ת "משיב דבר" (ח"א סי' טו), שו"ת "אורח משפט" (או"ח סי' קמט), שו"ת "שרידי אש" (ח"ב סי' קנד), שו"ת "מנחת יצחק" (ח"ג סי' ד וסי' ו וח"ה סי' כב). . למנהג זה יש שורשים איתנים בהלכה 2 רמב"ם פרק יא מהל' תפילה ה"ג, עפ"י גמ' סוכה דף נא ע"ב וזהר פ' שלח קסד ע"ב (עיין "כסף משנה" שם ומה שכתבו על כך בתשובות הנ"ל), וכן כתב הרמ"א (שו"ע או"ח סי' קנ סעיף ה), ועיין "באור הלכה" שם. , וטעמים רבים נאמרו בו 3 הבימה שעליה קוראים בתורה, היא כדוגמת מזבח הקטורת שעמד באמצע ההיכל, וכדוגמת המשכן שהיה בתוך ישראל, וכך מטעם הנאמר בקרשי המשכן שאין לשנות את מקומם מצפון לדרום וכדומה ועוד טעמים. . מלבד זאת יש בקירוב הבמה לארון-הקודש משום השתוות לדרכי הגויים 4 אף יש מקומות שבהם אסרו להתפלל בבית-כנסת שכזה, מכיוון שזה מן הסימנים הראשונים של הריפורמה, ראה "שרידי אש" (שם). , וכן משום איסור "לא תתגודדו" - לא תעשו אגודות אגודות 5 "אורח משפט" (שם). .