שו"ת במראה הבזק חלק שלישי מו

1מונטבידאו, אורוגואי, שבט תשנ"ה

2מו. הכנה משבת לחול ע"י גויים

3שאלה:

4בקהילתנו פועלים מספר "קטרינגים" כשרים המכינים ארוחות ומסיבות. בשבועות הקרובים יתקיימו מספר מסיבות המתחילות במוצאי שבת. מפאת שעת היציאה המאוחרת לא ניתן להכין את כל הנדרש עם צאת השבת.

5כיון שהחברה היא בבעלות כוללת של גוי, שאלתנו היא:

61. האם מותר להתחיל להכין את השולחנות והחלק הקר של הארוחה, שאין בו משום חילול שבת, מבעוד יום? כמובן שכל הפעולות יעשו ע"י גויים המועסקים ע"י בעל הבית.

72. האם מותר למשגיח כשרות (יהודי כמובן!) לעמוד ולהשגיח בשבת על הפעולות הנעשות בהכנות למוצאי שבת?

8תשובה:

9מותר ליתן לגוי להכין את השולחנות בשבת לקראת הסעודה שתיערך במוצאי-שבת, על-פי התנאים שנמסרו לנו על ידיך בעל-פה, דהיינו:

101. האינו-יהודי הוא קבלן של הישראל, ולא שכיר יום 1 או"ח סי' רנב סעיף ב. .

112. אין קובעים לאינו-יהודי זמן לעשיית מלאכתו, ועקרונית הוא יכול לעשות אותה גם לפני שבת וגם אחריה 2 שם. .

123. המקום שבו האינו-יהודי עושה את המלאכה, אינו בבעלות יהודית 3 שם. , וכל האוכל והשולחנות אינם בבעלות יהודית 4 עיין סי' רנב ב"שער הציון" ס"ק יז דבכהאי גוונא יש להתיר גם כשהמלאכה נעשית ברשות ישראל. .

13במקרה שיש שינוי באחד מן התנאים דלעיל, יש לפנות בשאלה חדשה, מכיוון שההלכה עשויה להשתנות עם השתנות התנאים 5 עיין מה שציינו לעיל. ומרן הרב ישראלי כתב שבנדון דידן, שהוא לצורך פעילות ציבורית, לא גרע ממקום הפסד, שבו מתירים אמירה לנכרי במקום שבות (שו"ע או"ח סי' שז סעיף ה ומקורו מהרמב"ם פ"ו מהל' שבת ה"ט). והרי בענייננו מדובר בשני איסורי שבות: א. טירחה יתרה בשבת שאיסורה משום עובדא דחול (שהיא פחות מאיסור שבות), כמו שמצינו בסי' שלג, שמתירים פינוי אוצר בשבת אם התחילו בו בערב-שבת, ואפילו שלא לצורך אורחים, וכן עיין "הגהות מימוניות" פ"ו מהל' שבת הל' ט; ב. הכנה משבת לחול. עיין שו"ע או"ח סי' שכא וב"משנה ברורה" שם סעיף כא. ולכן יש להתיר אפילו אם לא נתקיימו כל התנאים לעיל. ובכל זאת, עם כל שינוי מן הראוי לשוב ולפנות ביתר פירוט. .

14הואיל ומותר ליתן לאינו-יהודי לעשות את מלאכתו בשבת, גם מותר להשגיח עליו שאכן הוא עושה אותה בכשרות 6 סוף סי' שז ברמ"א, וב"משנה ברורה" ס"ק לט. .