שו"ת במראה הבזק חלק שלישי ח

1לונדון, אנגליה, ניסן תשנ"ד

2ח. מינוי כהן שנשא אסורה לו לשליח-ציבור

3שאלה:

4האם כהן, שנשא אשה שהיתה בעבר אשתו (ע"פ החוק הכללי) של אינו יהודי ונתגרשה ממנו (ע"פ חוק הכללי) יכול לשמש כשליח ציבור בקהילתנו.

5יש להעיר כי בקהילתנו, לצערנו, מעט מאוד שומרי שבת, וכמו כן אין רבים המכירים את עברו של האיש מכיון שאיננו מתגורר בעיר רוב ימות השנה.

6תשובה:

7כהן הנשוי לישראלית שנבעלה לגוי 1 והיא בגדר "זונה" האסורה לכהן, שו"ע אבן העזר סי' ו סעיף ח. , לא יהיה ש"ץ 2 א. בשו"ע אורח חיים (סי' נג סעיף ד) נפסק: "ש"ץ צריך שיהיה הגון. ואיזהו הגון, שיהא ריקן מעבירות". ובכלל זה, שיהא ריקן אף מ"איסור שאינו שוה בכל" דוגמת איסור זונה לכהן. וזה פשוט ואין צריך ראיה. ואף על פי כן נזכיר מה שכתב ב"ערוך השולחן" (סי' נג סעיף יז) "וגם חלל נראה לי שלא יהיה ש"ץ, דכל שנולד באיסור, אינו מהראוי להיות סניגור... וכל שכן אם הש"ץ בעצמו עובר עבירה, שאסור להעמידו לפני העמוד". ומהקשר דבריו מבואר שמתיחס לאותה העבירה שהנולד ממנה הוא חלל, קרי, איסורי כהונה לכהן. ועיין עוד "באור זרוע" (סי' קיב) שהקיש בזה הלשון: "ולענין ליעשות לו שליח ציבור - נראה בעיני אם היה כהאי גוונא כהן פסול להקריב, אז גם הוא לא יכול ליעשות שליח ציבור משום ההיא דפרק תפילת השחר (ברכות כו ע"ב), דאמר ריב"ל "תפילות כנגד תמידים תקנום". ומאחר שהכהן "הנושא נשים בעבירה (רש"י: גרושה וחלוצה), פסול להקריב (בכורות מה ע"ב), ומכאן למדו פסולו לנשיאת כפיים, עיין שו"ע אורח חיים (סי' קכח סעיף מ), לפי היקשו של בעל "אור זרוע", הוא הדין שפסול מלשמש שליח-ציבור. ב. ואף שבסעיף ה בשו"ע שם כתב: "אם אין מוצאין מי שיהיה בו כל המדות האלו, יבחרו הטוב שבציבור" וכו', אין זה נסוב על המידה שלא יהיה רשע, כי אם על מידות "שיהיה ענו ומרוצה לעם" וכו', (שו"ת "אורח משפט" להראי"ה קוק סי' יד). .