שו"ת במראה הבזק חלק רביעי יא

1ניו-יורק, ארה"ב, כסלו, ה'תשנ"ט

2יא. הזכרת שמות שני ההורים בזמן אמירת "מי שברך" ובמקרים נוספים.

3שאלה

4האם יש איזה סיבה הלכתית לא להשתמש בשם האב והאם (לדוג' יצחק בן אברהם ושרה) ב:

51. "מי שברך" אחרי עליה לתורה

62. כתובות

73. מצבות

84. "א-ל מלא רחמים"

9תשובה

10המנהג לייחס בן ובת אל האב ולא אל האם יסודו במיפקדים שנערכו בימי יציאת מצרים, כאשר בני ישראל נפקדו "למשפחותם לבית אבותם". חז"ל ראו באופן זה של המפקד, שבו הייחוס הוא לבית האב, שבח גדול לעם ישראל 1 עיין שיר השירים רבה (פרשה ו, א [ח]), וראה עוד בבמדבר רבה (פרשה ב, ד) ובפירוש "ידי משה" שם: "שכן לשבטיו...". . שבחו וייחודו של עם ישראל הוא בכך שכל ילד יהודי גם יודע בבירור, מי הוא אביו (שהרי מי היא האם ברור וידוע ואין בו ספק) 2 ברוב רובם של המקרים, ואכמ"ל. .

11יתכן שחז"ל ביקשו לבטא את ביקורתם על אומות העולם כאשר קבעו ש"משפחת אב קרויה משפחה, משפחת אם אינה קרויה משפחה" 3 יבמות (נד ע"ב), בבא בתרא (קט ע"ב, קי ע"ב), וב"ילקוט שמעוני" (אחרי מות, רמז תרא) ויש לציין כי לצערנו, נכון להיום (ה'תש"ס), גם במדינות "מתוקנות" שיעור הילדים הנולדים במדינה ללא קשר נישואין מסודר וקבוע מגיע כבר לגבולות ארבעים האחוזים. , וכוונתם הייתה לומר, שעל-פי היהדות הדגם היחיד למשפחה הוא זוג הורים שקידשו את הקשר ביניהם, ובכך הם שומרים על זכותו הטבעית של הילד היהודי להיוולד ולגדול במשפחה שבה ברור - מי הוא אביו, ולא רק - מי היא אמו 4 יתכן שזו הסיבה העיקרית לכך שלא יתכנו יחסים בהיתר בין אשה אחת לבין יותר מגבר אחד, בתקופה אחת. .

12אי-לכך יש להסביר שבהוספת שם האם לצד שם האב יהיה טעם לפגם, נוסף על הכלל שבאופן עקרוני אין לשנות ממנהגי ישראל, שיסודם בהררי קודש 5 עיין "מנהגי ישראל" מאת הרב פרופ' דניאל שפרבר (כרך א, פרק א). .

13על-פי הנ"ל נהגו שכאשר קוראים לעלות לתורה, וכן ב"מי שברך" שלאחר הקריאה, להזכיר את שם האב בלבד, כשבח לעם ישראל, כנ"ל.

14לעומת זאת, כאשר מתפללים לרפואה, מזכירים את שם האם, והוא על-פי המובא בזוהר הקדוש, שכאשר עומדים בתפילה לפני רבש"ע צריך דיוק מרבי 6 זוהר הקדוש, (פ"ד עמ' א, פרשת לך לך), ורמז לזה במס' שבת (סו ע"ב) "כל מניני בשמא דאמא", ובעניין הצורך בדיוק מוחלט בתפילה... ראה בזוה"ק (בראשית קס"ט ע"א, פרשת וישלח), וכך גם עולה מדברי רש"י (במדבר כא, א), ועיין גם "דעת כהן" (סוף תשובה קלב). ובעל "בן איש חי" הוסיף טעם שיש להזכיר דווקא את שם האם כאשר מתפללים לרפואה שלמה, כי אין חשש של קטרוג מצד "ביטול תורה" שהוא מיוחד לאב ולא לאם. ויש אומרים שהטעם הוא שרחמי האם מרובים (הרי היא בעלת "רחם"), ולכן מזכירים בתפילה לרפואה דווקא את שם האם. . הספרדים עושים כן גם באשכבה (=הזכרת נשמות), ואילו האשכנזים נוהגים בזה להזכיר את שם האב 7 "גשר החיים" (פל"א, ב-י). .

15בכיתוב על המצבה נוהגים הכול לציין את שם האב 8 שם, שם. , והוא הדין בכתובה - נוהגים לכתוב את שם האב 9 ראה ספר "משפט הכתובה" (שער ד, פרקים ג-ה). .

16כיום, כאשר יש בקהילות שונות בעולם התעוררות של בנות ישראל כשרות ללימוד תורה ולשותפות יותר פעילה בחיי הקהילה, התעוררות שיסודה ברוב המקרים ברגשי קודש נעלים, הרי אם תהיה דרישה להזכרת שם האם, יש מקום להיענות לבקשה כזאת לאחר שהרב יבחן, בזהירות ומכל הבחינות, את השפעת השינוי במקובל, על חיי הקהילה 10 יש דעות לפיהן אפשר להתיר - במקרים יוצאי דופן במיוחד, כגון כאשר האם מפורסמת מאוד והצאצאים נקראים על שמה - לכתחילה לכתוב בכתובה רק את שם האם, וכגון יואב בן צרויה. ומכיון שמדובר במקרים יוצאי דופן, מיוחדים במינם, אין זה סותר את הנאמר לעיל "משפט הכתובה" (שם). .

17עם זאת יש למנוע כל שינוי מן המקובל, אם הרצון לעשותו נובע מנטיות של הידמוּת למנהגי הגויים וכדו' 11 "משפט הכתובה" (שם). .