שו"ת במראה הבזק חלק רביעי קכד

1רומא, איטליה, תשרי, ה'תשנ"ו

2קכד. כהן שנשא גיורת שנתגיירה בקטנותה מתוך אי-ידיעה, דינו, מקור האיסור ודין הבנים.

3שאלה

4כהן התחתן עם גיורת שנתגיירה בהיותה בת חודש. האשה עצמה, לא ידעה על כך עד סמוך לחתונה, גם לחתן נודע הדבר אחרי שכל ההכנות לחתונה נסתיימו. רב מסויים בארץ אחרת ערך להם חו"ק למרות המידע החדש.

5החתן מבין עכשיו את חומרת הענין ושואל מה דינו ואם אפשר להתחשב בכך שהם לא ידעו מראש על הבעיה כאשר החליטו להתחתן? האם ניתן למצא כאן צד היתר?

6תשובה

7במקרה שהאשה ודאי גיורת והאיש ודאי כהן, אין פתרון להתיר בעיה זו, עם כל עוגמת-הנפש שבדבר 1 שו"ת "במראה הבזק" (ח"ב עמ' 153), עי"ש באריכות בתשובה ובמקורות. .

8ונוסיף כמה הערות עקרוניות:

9נחלקו ראשונים בעניין איסור גיורת לכהן.

10דעתם של רמב"ם (הל' איסורי ביאה פ' יח ה"ג) והתוס' (יבמות סא ע"א ד"ה אין) היא שהאיסור הוא מצד זונה, וכן פסק בטוש"ע (אבן העזר סי' ו סעיף ח).

11דעת ראב"ד (בהשגות, שם) ורשב"א (בחידושיו ליבמות ס ע"ב ובתשובות ח"א א' רלא) היא שהאיסור מצד גזירת הכתוב "בתולות מזרע בית ישראל".

12והנה לשיטת רמב"ם פשוט שהבן יהיה חלל, וכמו שכתב בפירוש בהל' איסורי ביאה (פ"י ה"ו) וכן פסק מרן בשו"ע (סי' ז סעיף יד).

13אך לשיטת רשב"א וראב"ד יש לדון, והמ"מ שם כתב דאפשר דהוי חלל מטעם שהוא איסור המיוחד בכהונה, ודעת הגר"א (סי' ז ס"ק נו), שלדעתם לא יהיה חלל, ו"מנחת חינוך" (מצוה רסז אות ח במהדורת מכון ירושלים) מסתפק בעניין (בירושלמי קידושין פ"ד ה"ו מפורש שהבן אינו חלל, אך נראה מבבלי יבמות ס ע"א שחולק על הירושלמי, וסובר שיש חלל מחייבי עשה, וטעמא דבוגרת לכה"ג, שלא הוי חלל, משום דסופה להיות בוגרת תחתיו, וכדפסקו שם רי"ף ורוב הראשונים, ודלא כבה"ג).

14האם איסור גיורת לכהן הוא דאורייתא:

15בריטב"א יבמות (ס ע"ב) כתב דלר"ע הוא דאורייתא (ועיין ב"אגרות משה" אבה"ע ח"א סי' יא מה שדן בסתירה בדבריו) וכן כתב רשב"א במפורש, שיהיה אסור מדאורייתא (ותמה על רש"י שלשיטתו צריך לכאורה להיות אסור רק מדרבנן).

16אך יש מן האחרונים שדנו, שיהיה אסור רק מדרבנן, עיין בשו"ת "היכל יצחק" (אבן העזר ח"א סי' יז-יח) ובשו"ת "יביע אומר" (ח"ז חאה"ע סי' יא).

17ונפקא מינות בעניין:

18א. אם הבן יהיה חלל דאורייתא או דרבנן. הנפקא מינה בין חלל דאורייתא לחלל דרבנן,

19שחלל דאורייתא אינו כהן כלל, וחלל דרבנן הנו מדאורייתא כהן, ולכן אינו אוכל בתרומה (כחלל) ואינו מיטמא למתים ונושא אשה שראויה לכהן (רמב"ם פי"ט מהל' איסורי ביאה ה"י, שו"ע אבה"ע סי' ז סעיף כ) ואינו נושא את כפיו ("משנה ברורה" סי' קעח ס"ק קנו).

20ב. אם יש ספק בהיות האשה גיורת, אם נאמר, שהאיסור דרבנן, יש מקום להקל, עיין בשו"ת "יביע אומר" (ח"ז חאבה"ע סי' יא) ושו"ת "היכל יצחק" (אבה"ע ח"א סי' יז-יח) שדנים בכך.