שו"ת במראה הבזק חלק רביעי קכז

1ניו-יורק, ארה"ב , ניסן, ה'תשנ"ז

2קכז. שכפול גנטי

3שאלה

4אני עומד בראש ועדת אתיקה בבית חולים בניו יורק. אנו מתלבטים עכשיו בבעיות אתיות של שכפול גנטי ואני בטוח שלהלכה יש הרבה מה להגיד בתחום מורכב זה.

5יש שתי דרכים לשכפול גנטי. האחד לקחת דגימת D.N.A.מאדם מבוגר ולהחדירה לתוך ביצית מופרת כך שהילד יתפתח כתאום זהה של המבוגר. זה כמו שני אחים תאומים זהים שנולדו בהפרש של שנים רבות.

6צורה שניה היא לקחת עובר במצב של שמונה תאים וליצור ממנו שני עוברים בעלי ארבעה תאים שכל אחד מהם יתפתח בנפרד וכך נקבל שני ילדים שיהיו תאומים זהים. תהליך כזה מתרחש אכן בטבע בכל מקרה של לידת תאומים זהים.

7השכפול יכול לעזור לנשים שסובלות מעקרות שעד היום כדי לעבור תהליך של הפרית מבחנה היו מקבלות תרופות שמטרתן היתה ליצור מספר רב של ביציות כדי שאחת מהן תצליח להיות מופרת במבחנה מה שמכונה (In Vitro Fertilization) I.V.F.. הליך זה מסוכן לאשה ועלול לגרום במקרים קיצוניים גם לסרטן השחלה וסיכונים פוטנציאלים נוספים.

8כל טכניקה שתמנע את הצורך בייצור ביציות במספר רב יהיה דבר טוב מבחינה רפואית.

9זוהי דוגמה לתוצאה טובה של ניצול טכניקת השכפול.

10הדרכה הלכתית מאוד תעזור לנו בהתיחסותנו לבעיה זו.

11תשובה

12על פי השקפתנו, יש לקדם בברכה כל התפתחות וגילוי מדעי. לא רק שאין לראות בכל תופעה של פריצת-דרך מדעית בעיה אמונית, אלא אדרבא, יש לראות בה את הגשמתו של אחד מיעודי האדם בעולם - "לעובדה ולשמרה" 1 אמנם יש שרואים בפעילות אנושית מעין זו התערבות לא-רצויה בבריאה והפרת האיזון הטבעי, מעין מה שכתב בעל "ספר החינוך" בטעמי המצוה לאיסור כישוף, כלאיים ושעטנז (מצוה סב, רמ, רמד, תקמח תקנא). מאידך גיסא: א. אין ביכולתנו לחדש איסורים מדעתנו; ב. במקרה הנדון אין יצירת זן או מין חדש; ג. כאשר הפעולה נעשית כדי לפתור בעיות פוריות, ניתן לראות בה פעולה רפואית; ד. ישנם סיפורים בגמרא ובספרות השו"ת על אמוראים וראשונים שיצרו חיות ובני-אדם, באמצעות ספר-יצירה, ולא מצאנו לכך שום התנגדות עקרונית. .

13מלשון התורה "ורפא ירפא" לומדים חז"ל 2 בבא קמא (פה ע"א). - מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות, וייתכן שיש גם ללמוד מכאן, כי כל פעולה שמטרתה ריפוי - ומתן האפשרות לחולים להביא צאצאים לעולם כלולה במושג ריפוי - מותרת על-פי התורה, וכי יש להתייחס אליה בחיוב, כשם שאנו מתייחסים בחיוב לכל פעולה רפואית אחרת. ואולם כאשר המטרה איננה רפואית, יש להימנע מפעילות בתחום זה, כל עוד אין בטחון מובהק שיש בה משום "לעבדה ולשומרה", וכי ההיפך יתכן, טמון בה פוטנציאל של הרס אדיר, כפי שהתברר לגבי המצאות אחרות שהמדע גילה ופיתח.

14על כן יש לענ"ד להתיחס לנושא בדרך זו:

151. בעצם יישום התהליך של השכפול הגנטי בבני אדם אין - בשתי הדרכים שהזכרת בשאלתך - שום איסור הלכי פורמאלי. אדרבא נראה שפעולה זו פחות בעייתית מטיפולי- פוריות שדורשים בדיקות-זרע תכופות, ובוודאי שהיא פחות בעייתית מתרומת-זרע מגבר זר או הריון ע"י אם פונדקאית 3 כמובן שלא שייך איסור כישוף בפעולות שאופן פעולתם ברור ותועלתם ידועה, עיין רמב"ם הל' ע"ז (פ"א ה' טז) ו"מורה נבוכים" (ח"ג פ' לז) ו"חינוך" (מצוה סב). .

162. ואולם, שימוש לא-מבוקר בשכפול גנטי בבני-אדם עלול לגרום לבעיות מוסריות- חברתיות חמורות ביותר:

173. הפחתת החשיבות של התא המשפחתי ומתן עידוד להקמת משפחות חד-הוריות וחיים משותפים של זוגות חד-מיניים ששוב לא יאלצו לוותר על ילד משלהם.

184. סכנה ש"מֶגַלוֹמַנים" בעלי ממון ישכרו נשים לשמש להם "אינקובטור" וליצור להם עשרות צאצאים בצלמם כדמותם.

195. חשש שאנשים יגדלו לעצמם או לילדיהם כפילים שישמשו "מחסן חלקי חילוף" לאיברים.

206. סכנה לשכפול המוני של אנשים בעלי תכונות זהות שישמשו לצרכיהם של דיקטטורים וכדומה.

217. הקמת "בנק כרומוזומים" שממנו יוכלו נשים לבחור את ילדיהם לפי צו האופנה, וללא ידיעה ורישום על זהות התורם.

228. נותר עוד לדון באשר לקביעת האבהות והאמהות של העובר מבחינה הלכית. על-פי רוב הפוסקים כיום נחשבת לאֵם האשה היולדת, ללא קשר לתרומתה בנתינת הביצית או הכרומוזומים 4 עיין באנציקלופדיה הלכתית רפואית לפרופ' א' שטיינברג (כרך ב עמ' 135-130) סיכום השיטות בעניין, במאמרו של הרב ז"נ גולדברג ("תחומין ה', עמ' 259-248, 374-268) ובמאמרו של מרן הגר"ש ישראלי ב"חוות בנימין" (ח"ב סי' סח, עמ' תיח-תיט). . ובאשר לזהות האב - באופן הראשון (של חלוקת ביציות מופרות לשתיים) נראה שהאב הוא תורם הזרע שהיפרה את הביציות 5 אמנם עיין שם (חלק א', עמ' 156) שהנולד בעקבות הפריה לא-טבעית נחשב לבן ללא אב. ועיין במאמרו של מרן הגר"ש ישראלי בקובץ "תושב"ע" לג (עמ' מא-מו), המודפס גם בסוף התשובה הבאה. . אבל באופן השני (שכפול ע"י לקיחת כל הכרומוזומים מתא של אדם בוגר אחד), אם התורם הוא גבר, יש להסתפק אם לראות בו את האב או את אחיו של העובר, או אולי אין לעובר זה אב כלל 6 כאשר שלא נלקח מן התורם תא-מין (זרע) אלא נלקח חומר גנטי שלם מתא רגיל, ניתן לראות בתורם הכרומוזומים את האב, קל וחומר ממקרה רגיל של תרומת זרע שבו התורם נותן רק את מחצית מהכרומוזומים של העובר, אבל גם ניתן לראות בו את אחי הוולד, שהרי בעצם דומה פעולה זו למתרחש באופן טבעי בהיווצרות תאומים זהים. ויתכן שבדרך זו, שאינו דומה לשום אופן של הולדה טבעית, אין אב כלל. , ואם התורם הוא אשה, כי אז יש להסתפק, אם אביה של התורמת הוא האב של הילד, או שמא אין לו אב כלל 7 קשה לאמר שאשה שתתרום את הכרומוזומים תחשב כאב. .

23עד שיוכרעו הספקות הנ"ל יש לחשוש לכל אחת מן האפשרויות הללו לחומרא.

241. בגלל בעיות אלה יש לראות ישׂום טכניקה זאת בבני-אדם בהסתייגות רבה ולהסכים לביצועה אך ורק כאשר תובטח בקרה על התהליך על-פי חוק על-ידי הצגת התנאים הבאים:

252. התהליך יאופשר לזוגות חשוכי-ילדים בלבד, ורק כאשר הבעל חסר פוריות לחלוטין,

263. השכפול יוגבל לוולד אחד, בלבד.

274. הכרומוזומים ינטלו רק מן האב או מן האם, וייערך רישום, ממי נלקחו.

28ולבסוף, יש להתנגד להצעה להקים בנק כרומוזומים, דבר העלול להחריף את הבעיות הנ"ל.