שו"ת במראה הבזק חלק רביעי כד

1בואנוס איירס, ארגנטינה, תשרי, ה'תשנ"ו

2כד. השתתפות בחתונה בה יוגש אוכל כשר רק לחלק מן המוזמנים

3שאלה

4לצערנו בחלק מן החתונות היהודיות בעירנו האוכל המוגש איננו כשר.

5כרב הקהילה אני מתלבט בשאלות, האם רצוי לארגן מצב שבו אוכלי כשר יקבלו מנות מיוחדות, ניתן לדאוג לכך שהאוכל יסומן בצורה ברורה כך שגם לא תהיה בעייה של חילוף או מראית עין? או אולי כדאי להמנע מללכת למסיבה שכזו?

6תשובה

7על כל רב בישראל להשתדל בכל מאודו שהאוכל המוגש בשמחות בני קהילתו יהיה אוכל כשר, ועליו לדאוג לכך שבמידת הצורך תעזור הקהילה בעניין מבחינה כלכלית. הדרך להשגת מטרה זו חייבת להיות בדרכי הנועם, וכל רב ינהג כחכמתו.

8אם הרב מוזמן לערוך חופה וקידושין, וידוע לו שלמרות זאת האוכל שיוגש בסעודה לא יהיה כשר, עליו לנהוג באחת משתי דרכים שהראשונה עדיפה על השנייה:

91. החופה תיערך בבית-הכנסת 1 בעניין עריכת חופה בבית-הכנסת רבו המנהגים. יש שאסרו זאת בעיקר משום איסור התדמות לגויים ועבירה על הלאו "בחוקותיהם לא תלכו", שכן נהגו הגויים לעשות כן בבתי יראתם (ע"י שו"ת "חתם סופר" סי' צח ועוד). ואולם בארה"ב כבר העלה הרב משה פינשטיין ("אגרות משה" אבן העזר סי' צג) להתיר משום שלא נהגו הגויים שם באופן זה. וכן התירו רבים מרבני הספרדים לעשות כך בקהילותיהם, עיין שו"ת "יביע אומר" (ח"ג סי' יח) ועיין עוד בספר "נישואין כהלכתם" (ח"א עמ' רנד והלאה), ואכמ"ל. , ושם יוגש אוכל כשר, כמובן (כיבוד קל).

102. החופה תיערך באולם כשעה לפני הסעודה, ואחר החופה יוגש במקום כיבוד קל כשר, תוך ציון כשרותו בצורה בולטת.

11אם בני הזוג מתעקשים שלא לבחור באחת משתי האפשרויות, ימשוך הרב את ידו מן העניין.

12אם רב מסוים מוזמן לשמחה שאין מוגש בה אוכל כשר, הרי שמן הראוי שימנע עצמו מלהגיע לשמחה זו (עליו להסביר בדרכי נועם את העדרותו בכך שלא יוכל לתת לגיטימאציה למציאות זו). כך ינהג גם אם יוקדש מקום מיוחד לאוכלי כשר 2 לגבי מראית העין, נראה שיש לחלק בין מסעדה שאינה כשרה, שאליה אסור להיכנס גם לצורך קניית מאכלים כשרים, אלא כשמצטער טובא ומספר זאת לרואים אותו נכנס לשם (ע"פ "אגרות משה" אורח חיים ח"ב סי' מ) לבין אולם שלעיתים האוכל המוגש בו כשר ולעתים לא. נראה שיש לדמות אולם כזה לחנות המוכרת מוצרים כשרים ושאינם כשרים, שיש מקום להקל לקנות בה מוצרים כשרים. .

13יש לסייג את דברינו ולהוסיף שיש מקום לשקול כל מקרה לגופו, כשהמטרה הכללית היא חיזוק האמונה, קיום המצוות וקירובם של כל בני הקהילה.