שו"ת במראה הבזק חלק רביעי לא

1מלמו, שבדיה, מנחם אב, ה'תשנ"ז

2לא. הוצאת הציבור ידי חובת קידושא רבה על-ידי בת-מצוה כחלק ממסיבתה.

3שאלה

4משפחה בקהילתי הזמינה את הציבור ל"קידושא רבה" לאחר התפילה בשבת בבוקר כחלק מחגיגת בת המצוה של בתם. הם מבקשים לציין את כניסת הנערה לעול מצוות בכך שיכבדו אותה לומר את הקידוש ולהוציא את הציבור ידי חובת קידוש היום. לטענתם כיון שהחיוב בשבת בבוקר לכולי עלמא הינו מדרבנן ואשה חייבת כמו איש, אין בעיה בבקשתם.

5תשובה

6כניסה תחת נועם עול המצוות פירושה לא רק התחלה של קיום מצוות כמי שמצווה ועושה אלא גם המשך חינוך להנהגות טובות, מידות, דרך-ארץ וצניעות.

7מכיוון שמצאנו הלכות רבות האוסרות השתתפות פעילה של נשים בהוצאת הרבים ידי חובתם, כגון עלייה לתורה, מטעמי צניעות, נכון לכתחילה שלא לחדש מנהגים שיסתרו כללים אלה 1 אמנם מעיקר הדין מצינו בגמרא (ברכות כ ע"ב) "אמר רב אדא בר אהבה, נשים חייבות בקידוש היום", וכוונת הגמרא שם לומר, שמכיוון שהן חייבות, הן יכולות להוציא גם גברים ידי חובתם, וכן נפסק להלכה (שו"ע אורח חיים סי' רעא סע' ב). אך יש לציין, כי מיד לאחר מכן מצינו שם בגמרא "ת"ש, באמת אמרו, בן מברך לאביו וילד מברך לרבו ואשה מברכת לבעלה, אבל אמרו חכמים, תבא מארה לאדם שאשתו ובניו מברכין לו". ברם, שם הכוונה דווקא למי שאינו יודע ואינו לומד וסומך על בני ביתו שיוציאוהו ידי חובה באופן קבוע, ועל כן אין להסתייגות זו קשר לשאלה שלפנינו, ועל כן הכריעו להלכה הט"ז ו"מגן אברהם" והגר"א ועוד אחרונים כפשט השו"ע, וכנגד רש"ל וב"ח, שמעיקר הדין אשה מוציאה את האיש ידי חובת קידוש היום. וכן הכריע בעל "משנה ברורה" (סי' רעא) והזהיר שם שלכתחילה לא תוציא אשה אנשים שאינם מבני ביתה ד"זילא מילתא", ומקורו בתוס' סוכה (לח ע"א ד"ה באמת אמרו בסופו). וכן המליץ לנהוג ב"שמירת שבת כהלכתה" (ח"ב פ' נא סע' ט). . עם זאת יש מקום ליישום רעיון זה כאשר בת-המצוה תכובד באותה השבת להוציא את בני משפחתה בקידוש היום לפני הסעודה שנערכת בביתה הפרטי, בחוג משפחתה 2 שם. .

8ויש לחפש רעיונות נוספים שיבטאו את כניסתה של הבת תחת נועם עול מצוות מכל הבחינות שהזכרנו ולעודד את ביצוע הרעיונות שאין בהם בעיה הלכית.