שו"ת במראה הבזק חלק רביעי סז

1פריז, צרפת, אב, ה'תשנ"ו

2סז. דין בשר צלוי שלא הודח ונמלח, לנוהגים ע"פ פסקי הרמ"א

3שאלה

4בשר שנצלה ולא הודח ונמלח קודם לכן, מה דינו לנוהגים ע"פ הרמ"א, האם מסעדה המוכרת בשר כזה צריכה לפרסם שהההכשר הוא רק ע"פ המחבר?

5תשובה

61. בשר לצלי, לכתחילה נוהגין להדיחו ולמולחו מעט 1 טור יו"ד, דרכי משה, (סי' עו ס"ק א). , אך אם לא הודח ונמלח, מותר לאוכלו צלי גם לכתחילה 2 ש"ך שו"ע יורה דעה (סי' עו ס"ק ט). ועיין עוד "ערוך השולחן" (סי' עו ס"ק ד) שכתב, שמליחה זו כלל אינה מן הדין אלא שהיא דרך בני אדם כדי ליתן טעם בבשר, שלא יאכל טפל, בלא מלח, אך הדחה יש לה מקום מן הדין - כדי שלא יקרש הדם שעל הבשר. . ולעצם ההדחה, מכיוון שהיא רק על שום הדם שבעין, די בהדחה מועטת. ויש לבדוק אם הדחה כזו הוא כן מדיח.

72. בנדון דידן, אם בעל המסעדה אינו נוהג כאמור, נראה שאין הוא צריך לציין זאת 3 אמנם בשו"ת רדב"ז (סי' תתקעח) העלה שכאשר ישראל קונה מן העכו"ם דבר שנתבטל בשישים, הרי זה כאִלו הישראל ביטלו לכתחילה. וכבר נאמר ב"דרכי תשובה" (סי' קח ס"ק כ) שרדב"ז דיבר רק בביטול איסורים. ועיין עוד "דרכי תשובה" (סי' צה ס"ק טז) שכאשר אדם עושה פעולה, שבדיעבד מותרת ואין בה משום ביטול איסורים, מותר לאחרים לכתחילה לאכול. ויתרה מזאת, אם הוא נמנע מן המליחה משום שאניני הטעם יימנעו מלקנות אצלו מכיוון שהמליחה פוגעת באיכות הבשר ויגרם לו הפסד ממוני, אולי אפשר לדמות זאת למקום שאין בו מלח והותר "דרכי משה" (שם ס"ק א). .