שו"ת במראה הבזק חלק שישי ד

1ניו יורק, ארה"ב, תשרי תשס"ד

2ד. אמירת דבר שבקדושה שלא בשפה העברית או קדיש בעברית, ללא מניין, על ידי אישה

3שאלה:

4מנהלת אולפנה מתכננת סיור במחנות השמדה בפולין, והיא מכינה אזכרה במקום שיערכו הבנות, שתכלול אמירת תהלים, לימוד משניות, ו"אל מלא רחמים". היא רוצה לומר קדיש בתרגום לעברית, בטענה שהמטבע של התפילה שדורשת מניין גברים הוא דווקא הקדיש בארמית, אבל בעברית או באנגלית זה "סתם" מקדש שם שמים לפני אחרים, שמן הדין אינו דורש מניין, וגם לפי פוסקים רבים יש קיום של קידוש השם לפני עשר נשים. ואין להשוות את זה לאמירת ברכה בשם ומלכות בתרגום לאנגלית, ששם ייתכן שהמטבע כולל שם ומלכות בכל לשון, אך לא ייתכן שכל תפילה שמקדשת שם שמים תחייב מניין גברים.

5תשובה:

6אמירת דבר שבקדושה חייבת להיעשות במניין 1 אין דבר שבקדושה נאמר בפחות מי' כפי שמבואר בגמרא (ברכות כא ע"ב) ונפסק בשו"ע (או"ח סי' נה סע' א). הקדיש הוא בוודאי דבר שבקדושה, ועל כן אין לאומרו אלא במניין. אף שלא בזמן תפילה יש צורך במניין. הר"י מיגש בתשובה (קלא) כתב: "אם רצה היחיד לקחת פסוקי הקדושה בניגון על דרך שנקראים במקרא מותר לו לעשות, לפי שכשהוא קורא אותם בניגון הוי כאדם הקורא אותם ויצא מכלל מה שאמרו כל דבר שבקדושה לא יהא בפחות מעשרה, וכן הורו הגאונים ז"ל". וכן פשוט לרשב"א בתשובותיו (ה, ט ועיין בשו"ת הרשב"א א, ז), שניתן לקרוא פסוקים המשמשים לקדושה כשהם נעשים כלימוד תורה. אמנם באמירת קדיש, שהוא נוסח תפילה, אין אפשרות להסתמך על קולא זו, שהרי הנוסח של קדיש אינו מורכב מפסוקים ותוקן מלכתחילה כנוסח תפילה; ובפרט שנהגו לומר קדיש גם שלא בסדר התפילה. ייתכן גם שנוסח הקדיש במקורו היה בעברית (ברכות ג ע"א, ובתוספות שם ד"ה ועונין). , אף אם תורגם לשפה זרה 2 נראה שכיוון שלהלכה אנו פוסקים שניתן לצאת ידי חובה אף בנוסח מתורגם של התפילה, לפחות באופן עראי (שו"ע או"ח סי' קא סע' ד), חל גם על נוסח מתורגם האיסור לאומרו בפחות מי'. ובשו"ת "דבר שמואל" (סי' שכא) התיר תפילה כזו אף בציבור. ועי' "יביע אומר" (ה, או"ח יב) ושו"ת "במראה הבזק" (ב תשובה א). . על כן מותרת אמירת קדיש, אפילו בתרגום לעברית או לשפות אחרות, אך ורק במניין של גברים, ויש להימנע מלשלב את נוסח הקדיש בטקס שאין בו מניין כזה 3 דבר פשוט הוא בפוסקים שבאמירת דבר שבקדושה צריך מניין גברים, וכפי שלמדו בגמרא מהמרגלים (מגילה כ"ג ע"ב) או כפי שלמדו בירושלמי מבני יוסף (ברכות פ"ז ה"ג), וכן כתב הגר"א שפירא, לשעבר הרב הראשי לישראל, ב"תחומין" (טו עמ' 181). ואף שכבודו העיר שיש שיטות שנשים מצטרפות למניין י' לגבי קידוש השם בפרהסיא, כבר עמד על כך בשו"ת "יביע אומר" (ה או"ח סי' ט ס"ק א). וכפי הנראה יש לחלק בין הנושאים שבקידוש השם מוגדרת פרהסיא לא רק בנוכחות של מניין אלא גם בפרסום, ולכן גם נשים וילדים מצטרפים. ועיין בתשובות "רב פעלים" (או"ח ב, סב) ושו"ת "במראה הבזק" (ד תשובה סד). אם כן יש להימנע מאמירת קדיש במניין נשים, אפילו שלא בעברית. אם רוצים להכין קטעים בעלי ערך דתי לאמירה במחנות ההשמדה אפשר להשתמש בפרקי תהלים או בקינות שחוברו על ידי גדולי ישראל בדור האחרון. .