שו"ת במראה הבזק חלק שישי מה

1ניו ג'רסי, ארה"ב, סיוון תשס"ב

2מה. הוצאת ירקות ממרק באמצעות כף מחוררת

3שאלה:

4האם מותר להוציא ירקות או קניידלך ממרק בשבת תוך כדי שימוש בכף עם חורים? האם יש הבדל לדינא בין הנוהגים כפסקי המחבר לבין הנוהגים כפסקי הרמ"א?

5תשובה:

6מותר, בין לפוסקים כמחבר ובין לפוסקים כרמ"א, להוציא ירקות 1 הגמרא (שבת עד ע"א) מביאה שלושה הסברים לברייתא שמחלקת בין ברירה מותרת לברירה אסורה. לפי ההסבר הראשון בנפה וכברה אסור וביד מותר, לפי ההסבר השני פסולת מתוך אוכל אסורה ואוכל מתוך פסולת מותר, ולפי ההסבר השלישי לברור לאחר זמן אסור ולאלתר מותר. ופסקו התוספות (שם ד"ה והתניא) בשם ר"ח, שלמעשה נפסק להחמיר כשלושת ההסברים, וכל אחד מהם לבדו מספיק לאסור, וכן נפסק בשו"ע (או"ח סי' שיט סע' א-ב). או מוצקים אחרים מתוך מרק, גם בכף עם חורים 2 מה שנאסר להשתמש בנפה וכברה, פירשו הפוסקים שהוא משום דרך ברירה, עיין ב"משנה ברורה" (שם ס"ק א), לכן בכל דבר שדרך לברור בו יהיה אסור להשתמש בשבת בכל אופן שהוא. גם ברירת אוכל המעורב באוכל אחר, כאשר רוצה להשתמש רק באחד מהם, נחשבת לברירה (גמרא שם, שו"ע שם סע' ג), ולכן בנדון דידן היה מקום לאסור ברירה בכלי המיוחד לברירה (כמו הכף עם החורים המיועדת לסינון המים מהאוכל). אמנם, ר' משה פיינשטיין ("אגרות משה" או"ח א סי' קכד) מסביר לגבי לקיחת מאכל בכף שאינה נחשבת ברירה בכלי, משום שהיא בדיוק אותה פעולה המתבצעת בלקיחה ביד, ומטרת הכלי רק שלא להתלכלך, ולפי זה נראה שגם בנדון דידן יהיה מותר, דכל מטרת הכלי למנוע את לכלוך היד, ולא לברור בצורה טובה יותר. ומאידך גיסא ייתכן שכל מה שכתב הוא בכף בעלמא, אבל שימוש בכף עם חורים, שהיא מעין מסננת, מגדיר את הפעולה הנעשית כברירה, גם אם היתה יכולה להיעשות ביד. על כן נראה שבכף עם חורים לא היה מתיר. ובצירוף ההיתרים האחרים בנדון דידן הדבר מותר. , מהנימוקים הבאים:

7א. הברירה היא של יבש מתוך לח, מצב של חלק מהפוסקים אינו נחשב כברירה כלל 3 מהרי"ט צהלון (שו"ת מהריט"ץ תשובה רג) פסק שאין ברירה בלח, כיוון שדרך הפרדת אוכל מפסולת בלח היא ע"י שימור במסננת בלבד, ולא ע"י ברירה ביד, וכדבריו כותב החיד"א ("ברכי יוסף" סי שיט ס"ק ה). ומהר"י חאגיז בספר "עץ חיים" (מלאכת בורר) הוסיף שיבש ולח בעצם אינם מעורבים כלל, והדבר היבש הוא כברור ועומד. אמנם יש פוסקים שחלקו על דבריהם ואסרו (הט"ז שם ס"ק יג ועוד), וכן פסק ה"משנה ברורה" ("ביאור הלכה" שם סע' ד); אבל "שביתת השבת" (מלאכת בורר סעיף יא, ועי' ב"באר רחובות" שם ס"ק כה) כתב שבאוכל גדול הנמצא במרק וכדו' כולי עלמא יודו שמותר, ואינו דומה לזבובים קטנים שעליהם דיבר המהריט"ץ. והרב עובדיה יוסף כתב בתשובה בכ"י (הובאה ב"ילקוט יוסף" שבת ג עמ' רפח) פסק להקל כדברי המהריט"ץ ולהתיר בכל ברירת יבש מתוך לח. .

8ב. גם לאוסרים, בדבר יבש גדול ודאי שאינו נחשב כמעורב 4 כנ"ל בסוף הערה 3. .

9ג. כאן אינו מקפיד שיישארו הנוזלים אלא רוצה רק להעביר את החתיכה לצלחת, ולכן אינו נחשב לברירה 5 הרב עובדיה יוסף (שם עמ' שו) פסק שאם אינו מקפיד גם אם יישארו מעט נוזלים עם האוכל, אין זו ברירה. וכן פסק ב"שמירת שבת כהלכתה" (א, פרק ג סעיף נד). .