שו"ת במראה הבזק חלק שישי נ

1ניו יורק, ארה"ב, טבת תשס"ג

2נ. הלכות יום העצמאות ויום ירושלים

3שאלה:

4בשו"ת "במראה הבזק" (ד) העליתם את השאלה בדבר גילוח והשמעת מוזיקה ביום העצמאות. אודה לכם אם תואילו לסכם את כל פרטי הדינים בקשר ליום העצמאות ויום ירושלים בנושאים:

5א. עריכת נישואין.

6ב. אמירת צידוק הדין, דין הלל בבית אבל ודיני אבלות בחג. האם ראוי לשלוח אבל כשליח ציבור בימים אלה?

7ג. בשנים שמקדימים את החג, דין ה' באייר (וכ"ח באייר) כיום חול רגיל או "קצת חג"?

8ד. כשמתחילים החגיגה בו ביום, האם צריכים להפסיק מיד בצאת הכוכבים?

9תשובה:

10א. ביום ירושלים מותר לערוך 1 עיין בשו"ת "במראה הבזק" (ג תשובה נט). חופה וקידושין, אך ביום העצמאות המנהג 2 הראשון לציון הרב יצחק נסים התיר זאת בשו"ת "יין הטוב" (ב סי' יא עמ' רמט), אך הרב עובדיה הדאיה נקט לאסור בשו"ת "ישכיל עבדי" (ו סי' י); ואף הרב הראשי לישראל לשעבר הרב איסר יהודה אונטרמן נטה לאסור, וכתב שמוטב להימנע ממחלוקת ולא לפסוע פסיעה גסה בעניינים כאלה – שו"ת "שבט מיהודה" (סי' ס עמ' קד-קה). על פי בירור עם כמה מועצות דתיות, בפועל המנהג הוא שלא לערוך חתונות ביום העצמאות. הוא שלא לערוך. והמקל יש לו על מי לסמוך 3 שהרי סוף סוף היום נקבע כיום הודאה והלל, ולדעת הרב נ"א רבינוביץ יש מקום אף לעודד חתונות ביום זה כדי לחזקו. .

11ב. 1. עניין אמירת צידוק הדין, לדעת המחבר 4 בשו"ע (יו"ד סי' תא סע' ו) נחלקו המחבר והרמ"א אם אומרים צידוק הדין ביום שאין אומרים בו תחנון, ודון מינה לענייננו. יש לאמרו ולדעת הרמ"א אין לאמרו.

122. לגבי אבלות לא מצינו תקנה מפורשת של הרבנות הראשית, ולכן לא זזה אבלות שבעה ממקומה.

133. בעניין הלל 5 ה"מגן אברהם" (שו"ע או"ח סי' קלא ס"ק י) כתב שבראש חודש אין אומרים הלל בבית האבל, ובחנוכה הדבר נתון במחלוקת, ומסקנתו שבחנוכה טוב שיקרא כל אחד הלל בביתו בשובו מהתפילה בבית האבל. ואמנם לדעת הרעק"א (בהגהות לסידור "דרך החיים" של ר' יעקב מליסא) יש לומר הלל בחנוכה בבית האבל, והביא שכן פסק ב"אליה רבה". פתרון יציאת האבל לחדר אחר הובא ב"קיצור שולחן ערוך" (סי' רז סעיף ו). וכך הורה הגר"ש ישראלי זצ"ל לגבי חנוכה (מקראי קודש להרב מ' הררי עמוד קט הערה מא). נראה לנו לדמות את ההלל של יום העצמאות להלל בחנוכה, שאף הוא נתקן על ההצלה ממיתה לחיים; עיין בשו"ת "קול מבשר" (סי' כא עמ' סח). יש אומרים שהאבל יצא לחדר אחר ואז יוכלו ציבור המתפללים בבית האבל לקרוא הלל 6 יש שכתבו שאף האבל בעצמו יאמר הלל בחנוכה - עי' שדי חמד (חלק ו' אות ריד עמוד 206) ושולחן ערוך הרב (סי' קלא סעיף ה). , ויש אומרים שאין לקרוא שם אלא יקראהו כל אחד בשובו לביתו. ספרדים יקראו הלל 7 כך נפסק לגבי חנוכה בספר "ילקוט יוסף" (מועדים עמוד 242 סעיף יא) וכך גם דעת הראשון לציון הרב מרדכי אליהו (בהערות "דרכי הלכה" על הקיצור שולחן ערוך סי' רז אות ה). ביום העצמאות בבית האבל.

144. ביום העצמאות וביום ירושלים אין ראוי לשלוח אבל לפני התיבה 8 עיין ברמ"א (שו"ע יו"ד סי' שעו סע' ד), שנהגו שבשבת וביום טוב אבל אינו עובר לפני התיבה, אף שאין בדבר איסור. ואמנם ה"שיירי כנסת הגדולה" (סי' שצא) פסק שבראש חודש, בחנוכה ובפורים מותר להעלותו עד הלל, אך המנהג אינו כן, אלא בראש חודש בלבד, וברוב הקהילות בחנוכה ובפורים אין שולחים אבל לפני התיבה כלל. אם כן הוא הדין ליום העצמאות וליום ירושלים, שהם ימי שמחה, ואם יעבור אבל לפני התיבה עלול הדבר לגרום לזלזול בימים אלה. ובמקום שנהגו שאבל עובר לפני התיבה גם בחנוכה ובפורים, נראה שאין להחמיר גם ביום העצמאות וביום ירושלים, שלא יהיו חמורים משאר חגים דרבנן. , אלא אם הוא הש"צ הקבוע בימים אלה, והציבור מעוניין לשמוע אותו דווקא 9 אז גם בחגים מותר – הש"ך (שו"ע יו"ד סי' שעו ס"ק יד) בשם מהר"י וייל. .

155. בל"ג בעומר מותר לאבל לעבור לפני התיבה 10 עיין ב"באר היטב" (סי' תקפא ס"ק ז). .

16ג. 1. ה' באייר נשאר "קצת חג" לעניין אי אמירת תחנון, "צדקתך" והזכרת נשמות 11 עיין בשו"ת "באהלה של תורה" לרב יעקב אריאל (ב סי' עג עמ' 262 269). לגבי אמירת הלל בברכה, דעת הרב הראשי לשעבר הרב שלמה גורן שבמועד המוקדם אין לקרוא בברכה אלא רק במועד המקורי, אולם שאר הרבנים הראשיים הורו לקרוא במועד המוקדם בלבד, וכך המנהג הפשוט בבתי הכנסת, שנעקרה קריאת ההלל למועד המוקדם. , גם אם הוקדם.

172. יום ירושלים אינו חל לעולם בשבת, וכשחל ביום שישי שנים רבות לא הקדימוהו 12 כן כתב הרב אריאל (שם), וטעמו הוא כיוון שהטקסים נערכים בלאו הכי ביום חמישי, ואמירת ההלל ביום שישי לא תגרום לחילול שבת. . בשנים האחרונות חל שינוי והחליטו להקדימו כשחל ביום ו' וגם כשחל ביום א' 13 מסיבות ביטחוניות, ההכנות לטקסים של מוצאי שבת ויום א' חייבו חילול שבת, וכדי למנעו הוחלט להקדים גם יום ירושלים שחל ביום א' ליום ה' שלפניו; ויש קידוש השם בכך שמדינת ישראל פועלת למניעת חילול שבת. .

18ד. אם מדובר בסעודת חתונה, כגון שהחופה נערכה בכ"ח באייר לפני השקיעה, מותר להמשיך 14 באחרונים דנו לגבי שאלה דומה בחתונה בל"ג בעומר הממשיכה בליל ל"ד, ונקטו להיתר, כיוון שכבר התחייבו בשמחה, ומאחר שלגבי החתן והכלה כבר נקבע יום טוב וחלים עליהם ז' ימי המשתה; עיין ב"דעת תורה" למהרש"ם (סי' תצג סעיף א), בשו"ת "אגרות משה" (אבה"ע א סי' צז) ובשו"ת "שאילת שלמה" (א סי' קסז). בסעודה ובשמחה בלילה, ליל כ"ט באייר.

19אם מדובר בסעודת הודיה משפחתית או ציבורית של יום העצמאות או של יום ירושלים, ביום העצמאות מותר 15 כאן לא שייך היתר של שמחת חתן וכלה, וסעודה ללא מוזיקה מותרת, שכן האיסור בספירה הוא דווקא בריקודים ובמחולות; עיין ב"משנה ברורה" (סי' תצג ס"ק ג) ובשו"ת "במראה הבזק" (ד תשובה נד). להמשיך את הסעודה בלילה, ללא ריקודים ומחולות, ויש אומרים שמותר אף בריקודים ומחולות 16 לדעת הרב נ"א רבינוביץ, אפשר גם להמשיך את הסעודה, כולל כל גינוני השמחה, כמו שממשיכים סעודה שלישית למוצאי שבת ללא כל הגבלה בימי הספירה. גם מרן הגר"ש ישראלי השתתף בטקס חלוקת פרסי ישראל במוצאי יום העצמאות, אף-על פי שהייתה בו מוזיקה. ; ביום ירושלים הדבר תלוי במנהגי ספירת העומר 17 לנוהגים אבלות עד ל"ג בעומר אין כל בעיה, ולנוהגים גם אחרי – אם מפני שהתחילו בר"ח אייר ואם מפני שנוהגים עד שלושת ימי ההגבלה – אסור. אמנם פשוט שהמתירים [כדלעיל הערה 14] יתירו אף כאן. .