שו"ת במראה הבזק חלק שישי נד

1פרדס חנה, ישראל, תשרי תשס"ד

2נד. חתונה בתענית אסתר

3שאלה:

4האם מותר להתחתן בתענית אסתר, במקרה שתשובה שלילית תדחה את החתונה לזמן רב (כמה חודשים)?

5תשובה:

6א. תענית אסתר אינה יום של אבל וצער, אלא תענית לזכר מה שהתענו בימי מרדכי ואסתר, לכן מותר להתחתן ביום זה 1 מפורש ב"מגן אברהם" (שו"ע או"ח סוף סי' תרצו) כדבר פשוט. הוזכר רק כדרך אגב כאשר הדיון הוא אם מותר להתחתן בפורים עצמו או ש"אין מערבין שמחה בשמחה", וז"ל: "…שיעשה החופה ביום י"ג". .

7ב. אם מדובר בשאלה בליל תענית אסתר, אין בעיה גם בעניין הסעודה. אם מדובר בחתונה ביום תענית אסתר ביום – אין לעשות את הסעודה בתענית, אלא בליל פורים 2 ואף שיש אוסרים משום עירוב שמחה בשמחה – ראה ב"דרכי משה" (שם). להלכה יש להקל, ובוודאי כשהאפשרות האחרת היא דחייה של החתונה לזמן רב, וכך משמע מדברי ה"מגן אברהם" הנ"ל, ובפרט שמרן המחבר והרמ"א מתירים אפילו את החתונה עצמה בפורים; ועיין עוד בשו"ת "מנחת יצחק" (א סי' לט). .

8ג. לחתן ולכלה מותר לאכול מיד לאחר החופה 3 עיין ב"שער הציון" (שם סי' תרפו אות טז), שמשמע שמשווה חתן לבעל ברית, ובסוף דבריו כתב שיש מקום להתיר לבעל הברית לאכול בתענית אסתר בכל מקרה, ובוודאי לאחר מנחה. .