עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשו"ת במראה הבזק חלק שישי

שו"ת במראה הבזק חלק שישי סא

שו"ת במראה הבזק חלק שישי · B'Mareh HaBazak Volume VI 61

Open in the reader →

1ויקטוריה, אוסטרליה, מנחם-אב תשס"ג

2סא. השתתפות בטקסים של בני דתות אחרות

3שאלה:

4החברה באוסטרליה היא רב-תרבותית באופייה, ולבני הקהילה היהודית באופן טבעי קשרים תרבותיים גם עם בני דתות אחרות. האם ובאיזה תנאים מותר להיכנס לבתי תפילה שלהם: כנסיות, מסגדים ומקדשים בודהיסטיים והינדוניסטיים? האם מותר להשתתף פסיבית בטקסיהם, והאם מותר לאכול באירועים שלהם אוכל כשר?

5תשובה:

6התשובה לשאלתך נחלקת לב' חלקים: שאלת הכניסה לבתי תפילה של דתות אחרות, ושאלת הנוכחות וההשתתפות בטקסים שלהם.

7א. 1. אין להיכנס לבית עבודה זרה לשום מטרה 1 משנה (עבודה זרה יא ע"ב), וכן נפסק להלכה בשו"ע (יו"ד סי' קמט סע' א). המשנה עוסקת בעיר שיש בה עבודה זרה, והרמב"ם מבאר בפירוש המשניות שאנו אנוסים לגור בעיר כזאת, אך להיכנס לבית עבודה זרה ודאי שאסור, וכן נפסק בשו"ע (שם סי' קנ סע' א) שמצווה להתרחק מדרך אלילים. וראה עוד בשו"ת "במראה הבזק" (א תשובות נט-ס; ג תשובות קיב, קיד; ה תשובה עה). וכן עיין בתשובה הבאה. , ואף לא משום איבה 2 שו"ת "יביע אומר" (ב יו"ד סי' יא) ושו"ת "יחוה דעת" (ד סי' מה). ועיין עוד בשו"ת "במראה הבזק" (ג תשובה קיד). , למעט במקרים של פיקוח נפש 3 הרמ"א (שו"ע שם סי' קנ סע' ג). .

82. בגדר בית עבודה זרה נכללים כנסיות נוצריות 4 ה"אגרות משה" (יו"ד ג סי' קכט סע' ו), ה"ציץ אליעזר" (יד סי' צא), ה"יביע אומר" (שם וכן ז יו"ד סי' יב) וה"יחוה דעת" (שם); ועיין בשו"ת "במראה הבזק" (א תשובה נט), שגם אם אין לנוצרים דין עובדי עבודה זרה גמורים, עדיין אסור להיכנס לבתי תפילתם. , וכן מקדשים בודהיסטיים 5 אף-על פי שיש ממאמיני דת זו הטוענים שאין בה פולחן עבודה זרה אלא אורח חיים בלבד, בפועל ההמונים עובדים את פסל מייסד דתם – מפי הרב יעקב קרמאייר, שכיהן כרב בהונג קונג ומשמש עכשיו ברבנות בניו יורק. והינדוניסטיים 6 דת זו הנה עבודת אלילים גמורה – מפי הרב קרמאייר הנ"ל. .

93. מותר להיכנס למסגד, ואין בו משום בית עבודה זרה 7 שו"ת "עין יצחק" (או"ח סי' יא) ושו"ת "יביע אומר" (ז יו"ד סי' יב), ויסודם בדברי הרמב"ם (מאכלות אסורות פרק יא הל' ז) שהישמעאלים אינם עובדי עבודה זרה; וכן פסקו הטור (יו"ד סי' קכד), מרן המחבר ב"בית יוסף" (שם סי' קמו) והרמ"א (שם סע' ה). ולעומתם ה"ציץ אליעזר" (יד סי' צא) פסק שאין להיכנס למסגד, ויסודו בדברי הר"ן (סנהדרין סא ע"ב) שגם למוסלמים יש דין עובדי עבודה זרה. אך כבר השיג עליו ב"יביע אומר" (שם), שנפסק להלכה כרמב"ם ולא כר"ן, והוסיף שהמציאות היא שבתוך מערת המכפלה הקימו הערבים מסגד, ואף-על פי-כן נכנסים לשם גאונים וצדיקים להתפלל. וצריך עיון מראיה זו, שייתכן שיש לחלק, אך אין זה עיקר ראייתו. וכן פסק להיתר הגרח"ד הלוי בשו"ת "עשה לך רב" (א סי' נט). , ויש אומרים שראוי להימנע גם מכך, כשאין בזה בעיה של דרכי שלום 8 דעת הרב מן ההר (מובאת בספר "צידה לדרך" עח, א, 11) שאין להיכנס לשום בית תפילה של דת הכופרת בתורה, אף שאינה עבודה זרה, כיוון שיסוד האיסור להיכנס לבית עבודה זרה הוא מצד שנותן לה כבוד, ואין לתת כבוד לדת הכופרת בתורה. ולפי דבריו אין ראיה ממערת המכפלה, ששם אין בכניסה מתן כבוד למסגד, אלא כניסה למקום המקודש ליהודים. .

10ב. 1. אין להשתתף או לצפות בטקסים של דתות אחרות הכוללים אלמנטים של עבודה זרה, כגון הטבלה לנצרות וכדו', אף אם אין משתתפים בפועל בטקס 9 ועיין בשו"ת "במראה הבזק" (א תשובה ס). .

112. אין מניעה להיות נוכח באירוע שמחה או אבל של בן דת אחרת, כאשר אין בו אלמנטים של עבודה זרה 10 גיטין (סא ע"א): "קוברין עניי גויים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום". והובא בשו"ע (יו"ד סי' קנא סע' יב) שמותר אף לנחם מתיהם, ואף כשאין עניי ישראל, ולגבי שמחה ראה לקמן שאסרו רק לאכול בסעודת חתונתם, משמע שלהיות נוכח מותר. לגבי תפילה משותפת עיין בשו"ת "במראה הבזק" (ג תשובה קיב). ועיין בשו"ת הרא"ם (סי' נז) לגבי קראים, אך לפי דבריו שם דינם שונה מגויים. .

123. בכל מקרה, אין לאכול בסעודת חתונה של גוי, ואף אם מביא את האוכל מהבית או שיש שם אוכל כשר. וגם במקום איבה אסור הדבר 11 עבודה זרה (ח ע"א), ונפסק בשו"ע (יו"ד סי' קנב סע' א). ודעת הט"ז (שם) שאפילו במקום איבה אסור, ואף שה"פרישה" (שם) והש"ך (שם) נסתפקו מה הדין במקום איבה, גם הם לא הכריעו להיתר. וכן הכריעו לאסור אף במקום איבה ה"אגרות משה" (יו"ד ב סי' קיז) – מכך שהתיר רק שתייה, שהיא עראי, וה"משנה הלכות" (ז סי' קיח). , אך לשתות משקים שאין בהם חשש כשרות מותר במקום איבה 12 ה"אגרות משה" (שם), שהשתייה נחשבת לעראי ולא נאסרה במקום איבה. .

13נוסיף בשולי התשובה כי גדולי ישראל, החל מאבות האומה דרך תקופת הכנסת הגדולה ולאורך תקופת הגלות גזרו גזרות ותיקנו תקנות שמטרתן להבדיל חברתית בין ישראל לאומות העולם, כתריס כנגד ההתבוללות. מנהיגי הקהילות בימינו צריכים לקחת בחשבון גם שיקול חשוב זה בכל החלטה שכזו 13 עיין במסתו החשובה של בעל ה"משך חכמה" (ויקרא כו, מד). .