שו"ת במראה הבזק חלק שישי פב

1ניו ג'רסי, ארה"ב, מרחשוון תשס"ה

2פב. סדרי קדימויות בשימוש באמצעים למניעת הריון

3שאלה:

4אני משמש ברבנות בניו ג'רסי. מגיעות אלי שאלות בנושא זה, ואשמח לקבל חוות דעתכם: מהו הסדר הנכון לשימוש באמצעים למניעת הריון על פי ההלכה? במקום שאפסוק שהדבר מותר מבחינה הלכתית.

5תשובה:

6כמו שציינת, השימוש באמצעים למניעת הריון מחייב פסיקה של רב מוסמך (כמוך) לכל מקרה ומקרה לגופו של עניין. במקום שבו פסקת להתיר, להלן דעתנו בעניין סדר הקדימות בשימוש בהם:

7א. גלולה - אין בה השחתת זרע, היא אינה מפריעה בקיום יחסי אישות והנאת הביאה (וממילא איננה מפריעה לקיום מצוות עונה), פעולתה זמנית, הפיכה (לכן אין בה בעיית סירוס) ועקיפה בגרמא. אכן, חלק גדול מהגלולות גורמות לדימומים בין-וסתיים (החדישות יותר גורמות לכך פחות). יש אומרים שיש חיוב על אישה הלוקחת גלולות לבדוק עצמה בוקר וערב כל יום במשך חודש. אם לא ראתה דם - הריהי בחזקת שאינה מדממת מהן ומותרת להמשיך בלי בדיקות, ואם ראתה דם - צריכה להמשיך לבדוק עד שיהיו לה חודשיים נקיים 1 "לב אברהם" (פרק כז סע' ב) בשם הרב נויבירט ושו"ת "אגרות משה" (אבה"ע ד סי' עב). . ורוב הפוסקים לא חששו לזה 2 דעת הגרז"נ ועיין בהערתו לקמן הערה 4. גם מכון "פועה", הנסמך על הגרי"מ אליהו ופוסקים אחרים, ממליץ על הגלולה כעל אמצעי בעדיפות ראשונה, כיוון שיש חשש שה-IUD איננו מונע הריון אלא גורם להפלה מוקדמת מאוד. מאידך גיסא, בגלל בעיית הדימומים, קל יותר להתיר דימום שנובע מהתקן תוך רחמי -IUD מאשר דימום שנובע מהשפעה הורמונלית של הגלולה. .

8הסכנה בעצם לקיחת הגלולה, מחמת החדרת הורמונים לגוף, פחתה בהרבה בגלולות החדישות. נציין שיש מן הפוסקים המתנגדים לשימוש בגלולה מחמת דימומים קטנים שלא יורגשו ומחמת הסיכון המסוים שיש בלקיחתן לזמן ממושך 3 דעת הגרנ"א רבינוביץ', ולכן גם הבדיקות לא יועילו; והוסיף עוד שיש להתנגד ללקיחת גלולות בזמן הנקה, מאחר שאז ההורמונים מגיעים גם לוולד, "ואחריתה מי ישורנו". .

9ב. התקן תוך רחמי (IUD) - אין בו השחתת זרע, איננו מפריע בקיום יחסי אישות ובהנאת הביאה (וממילא איננו מפריע לקיום מצוות עונה), הוא זמני והפיך (לכן אין בו בעיית סירוס) ופעולתו עקיפה בגרמא - אלא שלא הוברר עדיין מבחינה מדעית כיצד הוא פועל. היום הנטייה בין המדענים היא להסביר את פעולתו במניעת השרשת הביצית, ולכן אין בזה חשש איסור 4 הערת הגרז"נ גולדברג - טעם הדבר להתיר נראה שבוודאי מסתבר שאין איסור לאישה להחליש את גופה, שעל ידי כך לא יהיה לה כוח ללדת והעובר ימות, שאין זה גרמא להפיל, אלא שמתחילה נוצר עובר בגוף שאין לו כוח להוליד, והרי זה כתוחב נר בחול ומדליקו, שלא נאמר שגרם לכבות הנר בשעה שתחב בחול, אלא שמתחילה הדליק נר שאין בו חומר שרפה אלא לזמן מועט. ואכן, המהרש"ם ח"א תשובה נח דן במקרה של אישה שהוחזקה להפיל, שהמשמש אתה כאילו מפיל עובר. ודבריו צריכין עיון מאוד בסברה; אכן נראה שהמניח פצצה לפני שנולד ילד, שאחר זמן כשייוולד ויעבור במקום הזה תתפוצץ הפצצה וייהרג – זה נחשב הורג בגרמא, וכן המדליק נר ולפני שהדליק שם שעון חשמלי שיכבה את הנר לאחר זמן זה נחשב מכבה בגרמא. כך נראה מה"אבני נזר" (הלכות יום טוב), ומעתה אם התקן תוך רחמי גורם להחליש את הרחם אין בו חשש, אבל חשש גורם להפיל יש בזה, עיין ב"נשמת אברהם" (אהע"ז סימן ה ס"ק יג) ולכן עדיף בעיניי לקחת גלולות, ואף שיש חשש שיגרום דימום ויש להשגיח, וכדאי באמת לשים לב ולבדוק אבל שמענו שכמעט כל הכלות משתמשות בכדורים, ולא יצא להן להיות לא טהורות בתאריך שקבעו לחתונה. . ההתקן עלול לגרום לדימומים 5 הגרנ"א רבינוביץ' טוען כי ההתקן המצוי גורם לדימומים, אולם ישנו סוג חדש, שגם משחרר הורמונים במינון קטן מאוד, ואמור לפעול לטווח ארוך בלי לגרום לדימום, אלא שבתוך שנה ראשונה אף התקן כזה גורם לדימום. ולכן לדעתו גם אותו אין להתיר. , וגם בהם לא ברור אם זהו דם נידה או דם מכה. יש מי שאסר התקנים בגלל זה 6 שו"ת "אגרות משה" (אבה"ע ג סי' כא; ד סי' סח). ויש שהתירו 7 שו"ת "שבט הלוי" (ג סי' קעט) ושו"ת "ציץ אליעזר" (י סי' כה פרק י; יא סי' סג ס"ק א). , וכן עמא דבר.

10ג. קוטלי זרע – כמו נרות או קצף, יש אומרים 8 שו"ת "אגרות משה" (אבה"ע א סי' סב). שזה נחשב כמו גלולות, כי הזרע אינו חסום לגמרי וחלקו מגיע לרחם, אלא שמת בדרך. יש אומרים 9 הגרש"ז אוירבך, מובא ב"נשמת אברהם" (אבה"ע סי' ה ס"ק יג ערך מניעת הריון); שו"ת "ציץ אליעזר" (ט סי' נא שער ב פרק ג). שהיות שהזרע נקטל מיד, נחשב כמו שימוש במוך, שזה גרוע מבחינת ההלכה, ויש אומרים שזה הפתרון המומלץ מבחינה הלכתית 10 הגרנ"א רבינוביץ'. מובן שלא במקום שיש חשש פיקוח נפש, שאז אין זו הגנה מספיקה. . החיסרון (שיכול להיחשב גם כיתרון מבחינה הלכתית) הוא שההגנה על האישה איננה מושלמת, לכן אי אפשר להמליץ על שימוש בו במקום של חשש פיקוח נפש. וכמו כן, בכל שימוש נעשה גם מעשה בידיים, ולא רק בגרמא 11 לכן יש מן הפוסקים הממליצים שרק האישה תעסוק בכך. .

11ד. כיפה (דיאפרגמה) – היות שהתכשיר חוסם את הזרע מלהגיע לרחם יש בו בעיה של השחתת זרע, והתירו שימוש בו רק במקרים של סכנה או חשש סכנה. רוב הפוסקים הכריעו שאין זו השחתת זרע ממש, כי הוא מונח עמוק והזרע זורם באופן חופשי עד אליו, ויש אומרים שזהו הפתרון המומלץ מבחינה הלכתית. לדעת ה"חזון איש" 12 מובא בשמו בספר "חי נפש" (א דף ק), וכן פסקו שו"ת "ציץ אליעזר" (ט סי' נא שער ב פרק ג שם), שו"ת "שרידי אש" (ג סי' טז או א פ"ק בהוצאה החדשה) והגרש"ז אוירבך (הובא ב"נשמת אברהם" שם). כיפה עדיפה על קוטלי זרע. גם כאן, כמו בקוטלי הזרע, אין הגנה מושלמת – עם כל המשמעויות שיש לכך. גם בשימוש בכיפה ישנו החיסרון של מעשה בידיים, שיש לקחת בחשבון גם אותו.