שו"ת במראה הבזק חלק שישי פג

1פג. דין צאצא כהן שנשא בת גיורת

2שאלה:

3אישה שהתגיירה על פי בית-דין בעיר ורונה שבאיטליה, לא המתינה ג' חודשים והתחתנה עם יהודי אחרי חודש מהגיור (בנוגע להבחנה). אחרי ט' חודשים ילדה בת, שכשהגדילה התחתנה עם כהן. הגיור היה בכ"ב בתמוז בשנה מסוימת, החתונה בכ"ח במנחם-אב באותה שנה והלידה בג' בסיוון שאחר-כך. צאצאי האם הגיורת ונכדיה הכהנים חיים בקהילתנו, וכיוון ששמעו שיש מי שהוציא לעז על כהונתם, הם פנו אלי כדי לברר את המצב.

4השאלה היא, האם יש איזה פקפוק בכשרותם של כהנים אלה? ואיך להתנהג עמם, שהרי תמיד עלו כראשון לקריאת התורה, עשו פדיון בכור ובירכו ברכת כהנים (לפי מנהגי המקום)?

5תשובה:

6מותר לכהן לשאת בת גר או בת גיורת, אם אחד מהוריה יהודי.

7אסור לכהן לשאת בת גר וגיורת, אך בדיעבד לא תצא, וגם הוולד אינו מתחלל לכהונה 1 שו"ע (אבה"ע סי' ז סע' כא), על פי הגמרא (קידושין עח ע"ב). אם מדובר בבת שהורתה ולידתה בקדושה 2 הרמב"ם כותב (איסורי ביאה פרק יט הל' יב) שבת גר וגיורת, "אם נשאת לא תצא, הואיל והורתה ולידתה בקדושה", ובפשטות מדויק מזה שאם הורתה הייתה שלא בקדושה תצא, למרות שלידתה הייתה בקדושה. ה"בית יוסף" (אבה"ע סי' ז) מצטט את הרמב"ם, וכותב עליו ש"פשוט הוא דאם לא כן, אפילו נשאת תצא, שכבר נתבאר דגיורת אפילו פחותה מבת ג' פסולה לכהונה". ברם, ראה בדברינו בשו"ת "במראה הבזק" (ג תשובה קנה), שצידדנו שלמעשה אין לחייב גירושין, בהסתמך על האחרונים שמגדירים אותה כבת גרים שנולדה כיהודייה רגילה, ולא כאחת שבעצמה מוגדרת כגיורת. , דהיינו שהגיור קדם להריון.

8לפי התאריכים הנ"ל, מזמן הגיור ועד הלידה עברו יותר מתשעה חודשים מלאים, לכן אין מקום לספק שמא ההריון קדם לגיור 3 כך פשוט במשנה (יבמות ק ע"א), שהספק הוא רק במקרה שנוכל לומר שהוא בן ט' לראשון, אך אין חוששים שהוא בן י' לראשון. עיין בתוספות (נידה לח ע"א ד"ה שיפורא גרים) שאין הוולד משתהה יותר מרע"א יום, שהם ט' חודשים מלאים של ל' יום. הגמרא (יבמות פ ע"ב) אומרת שבאישה שהלך בעלה למדינת הים אנו תולים שהוולד מהבעל כל זמן שלא עברו י"ב חודש, וכן פסק השו"ע (אבה"ע סי' ד סע' יד). לכאורה משמע משם שחוששים גם לאפשרות של עיבור מעבר לט' חודש, אולם זהו איננו חשש אמיתי אלא ששם אנו תולים גם במציאות דחוקה כדי לקיים את חזקת הכשרות של האם. ראיה לדבר, שבמקרה שיש עדי דבר מכוער ואין לאם חזקת כשרות אין תולים שהוולד מהבעל אם עברו ט' חודשים (עיין ברמ"א שם סי' ד סע' יד ובב"ש שם ס"ק יח). . לכן אנו מניחים שהבת נולדה מהאב היהודי והאם הגיורת לאחר הנישואין, ומשום כך הבת מותרת להינשא לכהן לכתחילה, והוולדות כהנים כשרים למהדרין 4 אמנם ייתכן שהוולד נולד מבעילה שבין הגיור לנישואין, אך היות שבתקופה זו הייתה כבר גיורת יש לה חזקת כשרות ואיננו חוששים שנבעלה, כל זמן שאין לנו עדות ברורה על כך. .

9אילו היה מדובר במקרה שהבת נולדה קודם שעברו תשעה חודשים מלאים מהגיור, ומאידך גיסא עברו יותר משבעה חודשים מאז נישואיה ליהודי, יש מקום להסתפק אם ההריון קדם לגיור 5 גם אם אין ידוע לנו שנבעלה בהיותה גויה, כיון שהגויות נחשדו על כך, כפי שביארנו בהערה 4. .

10אולם גם במקרה כזה, נראה שאין לחשוש שהבת פסולה לכהונה, מכמה טעמים:

11א. כאשר יש ספק אם הוולד בא מזנות של ראשון או מנישואין של שני, יש להכריע שהוא בא מן הנישואין, כיוון שרוב בעילות אחר הבעל. רק כאשר שני הבועלים הם בזנות או בנישואין יש מקום להסתפק 6 זו שיטת ה"חלקת מחוקק" (סי' ג ס"ק יב), וכן כתב ה"נתיבות לשבת" (שם ס"ק ח), על פי רש"י (יבמות ק ע"ב ד"ה אלא לאו בזנות). לדבריהם, הכלל "רוב בעילות אחר הבעל" קובע שרוב הנשים מתעברות מבעליהם ולא מניאוף. אולם פשטות דברי הרמ"א (שם סי' ג, ט) והב"ש (שם ס"ק טז) שאפילו כשיש ספק אם הוולד מזנות או מנישואין הוא נחשב ספק, כיוון שהכלל "רוב בעילות אחר הבעל" הוא רק במקרה שיש ספק לגבי וולד מבעילה שלאחר הנישואין אם הוא מהבעל או מהנואף, אך כאן הנואף אינו עומד מול הבעל. , לכן נכריע שהוולד הוא מהנישואין ולא מזנות קודם הגיור.

12ב. כיוון שנפסק להלכה שגיורת שלא הייתה נשואה לפני הגיור אינה צריכה הבחנה 7 כך מפורש בגמרא (יבמות לה ע"א) על פי לישנא בתרא דשמואל. הרי"ף (יבמות י ע"א) והרמב"ם (גירושין פרק יא הל' כב) פסקו כדעת ר' יוסי, שבזנות אין צורך בהבחנה, מפני שהאישה מתהפכת כדי שלא להתעבר מזנות, וכן כתב השו"ע (שם סי' יג סע' ו). ואפילו לפי הרמ"א (שם סי' יג סע' ו), שהחמיר על פי הרא"ש והרז"ה לפסוק כר' יהודה לחשוש להבחנה בבת ישראל שזינתה או נתפתתה או נאנסה, לא גזרו בגיורת. אולם הרמב"ם (שם הל' כא) כתב שגיורת צריכה המתנה. ה"מגיד משנה" (שם) כתב שזהו דווקא בנשואה, שהרי הרמב"ם פסק כר' יוסי, שאין חוששים להבחנה בזנות. אולם ה"בית יוסף" הבין את הרמב"ם כפשוטו. אך בשו"ע (שם סי' יג סע' ה) חזר לפסוק כדעת ה"מגיד משנה", ואם כן אין דין הבחנה בגיורת שאינה נשואה. הרדב"ז (א סי' קצו) פסק על פי הרמב"ם כפשוטו כנגד ה"מגיד משנה", והובא ב"פתחי תשובה" (שם ס"ק ה), אלא שברדב"ז עצמו משמע שאינו כותב דבריו אלא לחומרא, שצריכה המתנה, אך לא בנדון דידן שהוא דיעבד לעניין פסילה לכהונה של הוולד. , אין מקום להסתפק לגבי הוולד, שמא נולד מגוי לפני הגיור 8 מטעם זה כתב ה"פני משה" (סי' ג ס"ק י) שאפילו לדעת הב"ש והרמ"א, בהסבר הכלל "רוב בעילות אחר הבעל" יש להקל, כיוון שאישה מזנה מתהפכת, וכן מפורש בשו"ת התשב"ץ (ב סי' צא). ה"נתיבות לשבת" (ס"ק כ) כתב שהרמ"א שהחמיר כאן בספק מזנות או מנישואין לשיטתו, שפסק שחוששים במזנה שלא נתהפכה, אולם במקרה של גיורת, שאין חוששים שלא נתהפכה, גם הרמ"א יודה שתולין בבעל. ב"עצי ארזים" (ס"ק כ) כתב שאפילו לר' יהודה, שבמקרה של זנות רגילה אנו חוששים שאינה מתהפכת וגוזרים הבחנה – היינו במקום שאנו מסתפקים בין זנות אחת לשנייה, אך לא כשמסתפקים בין זנות לנישואין, שאז ודאי תולין בנישואין. .

13ג. גם אם נפסוק שצריך הבחנה לכתחילה בגיורת פנויה, ייתכן שזה משום חומרא שהחמירו בגזרת הבחנה, אך לגבי הוולד נראה שאין לחשוש לזנות של הגיורת לפני גיורה 9 כך עולה מדברי הראשונים בטעם החילוק של שמואל בין זנות של ישראלית, שצריך בה הבחנה, לזנות של גיורת, שאין צריך: רש"י (יבמות לה ע"א ד"ה הוא דאמר כר' יוסי) מסביר שגיורת אפילו נשואה, מעיקר הדין אינה צריכה הבחנה, מפני שמתהפכת כיוון שדעתה להתגייר, ולכן כשבאו לגזור גזרו רק בגיורת נשואה ולא בזנות. המאירי מסביר שדווקא בישראלית, שאינה רגילה בזנות, יש חשש שלא התהפכה, אולם גויות שרגילות בזנות בוודאי מתהפכות. טעם נוסף במאירי, מפני שבגיורת יש ספק ספיקא שמא לא נבעלו, ואפילו נבעלו שמא נתהפכו, לעומת ישראלית בזנות שוודאי נבעלה, וכן כתבו התוספות חד מקמאי בשם הראב"ד. אם נקבל הנחות אלה, אזי גם אם נחליט לגזור בגיורת הבחנה לכתחילה, אין מקום להסתפק בדיעבד לגבי הוולד. אולם הרמב"ן, הרשב"א והריטב"א סברו שלא גזרו בגיורת מפני שאינו שכיח, ולדבריהם היה מקום לומר שבמקרה שבדיעבד מתעורר ספק, יש לדונו כמו ספק זנות בישראלית. .