שו"ת במראה הבזק חלק שישי פה

1ניו יורק, ארה"ב, שבט תשס"ו

2פה. דינה של הנולדת מפונדקאית גויה מהורים יהודיים, לעניין כהונה ולעניין חליצה

3שאלה:

4פרופ' חיים גראזי הראה לי את תשובתכם על בת שנולדה מאם פונדקאית גויה, ובעלי הביצית הם יהודים. פסקתם: "מעמדה של בת כזו הוא של ספק גיורת, ולדעת הגרנ"א רבינוביץ היא ודאי גיורת, ועל כן בין כך ובין כך אסורה לכהן, כיוון שספק דאורייתא לחומרא".

5חשבתי שיש לחלק בין גיורת שספק אם באמת התגיירה וגיורת במקום שקיים חשש אם היא צריכה גיור, שגרות כזו אינה פוסלת אותה לכהן, כמו שפסקו הגרא"י הרצוג ("היכל יצחק" אבה"ע א סי' יז) והגרי"ש אלישיב ("קובץ תשובות" ג סי' קפא).

6וכן ראינו בקהילתנו, שהאב"ד גייר בת כזו בלי ברכה, שמא בעלת הביצית היא האם וספק אם הבת צריכה גיור.

7ואולי הנדון שלנו אינו דומה לנדון בתשובות הנ"ל, אך היות שלא העליתם את הסברה בתשובתכם ודחיתם אותה, ראיתי לנכון לשאול.

8וכן יש לשאול אם הבת הזאת מתייחסת לבעל הזרע, ואם היא פוטרת את בעלת הביצית מחיוב חליצה אם ימות בעל הזרע בלי להוליד עוד בנים.

9תשובה:

10בת שנולדה מביצית של ישראלית ופונדקאית גויה צריכה גיור, ואסורה לכהן מספק כדין ספק גיורת 1 עיין בדברי הרב הרצוג ("היכל יצחק" אבה"ע סי' יז), שטען שבדיעבד – אפילו אם נישאו רק בנישואין אזרחיים ויש חשש שאם לא נתירם יינשאו אצל הרפורמים – אין להוציא ספק גיורת מכהן, בניגוד לספק דאורייתא רגיל, כגון ספק גרושה או ספק זונה, למרות שבדרך-כלל איננו מקבלים את סברת הרשד"ם (אבה"ע סי' רלה) וה"שבות יעקב" (א סי' צג) שכהנים בזמן הזה הם כהני ספק, אלא אנו סומכים על החזקה שהם ככהנים ודאי, כמו שהביא ה"באר היטב" (סי' ו ס"ק ב) וה"פתחי תשובה" (שם ס"ק א). כאן מצטרף ספק נוסף, שמא גיורת אסורה לכהן רק מדרבנן – עיין ב"מגיד משנה" (איסורי ביאה פרק יח הל' ג), ב"בית שמואל" (סי' ו ס"ק כ) וב"יביע אומר" (ז אבה"ע סי' יא), ואם כן בספק אין להוציא, כמו בספק חלוצה שהיא דרבנן, כמבואר בסי' ו, א. אולם לכתחילה לכולי עלמא אין להתיר, כמו שאין מתירים לכהן ספק חלוצה לכתחילה (ועיין ב"במראה הבזק" ד תשובה קכד). ועלה על לבנו, שבמקרה של פונדקאית גויה יש מקום לומר שהיא עדיפה על ספק גיורת רגילה, כיוון שיש מקום לומר שעל ידי גיור תיחשב כבת ישראל גמורה; זאת משום שגם הסוברים שיש ללכת בתר האם היולדת (הגרז"נ גולדברג, "תחומין" ה עמ' 248 והרב כלאב שם עמ' 260) מודים שזהותו הבסיסית של העובר היא על פי הביצית של אמו, כמו שמבואר בגמרא (יבמות עח ע"א) – שגיורת מעוברת שטבלה העובר נחשב גוי בגלל ביצית אמו וצריך גיור, אלא שסברו שלידת העובר יוצרת זיקה בין היולדת לוולד, החזקה יותר מהזהות הבסיסית של האם בעלת הביצית. אם כן נוכל לומר שבמקרה שהיולדת היא גויה, על ידי גיור תתבטל הזיקה אל האם הגויה כיוון ש"גר שנתגייר כקטן שנולד דמי", ותישאר הזיקה הבסיסית של בעל הביצית הישראלית. כעין זה מצאנו לגאון מליסא בעל "הנתיבות", הו"ד בשו"ת "חמדת שלמה" (אה"ע סי' ב), הובא גם ב"פתחי תשובה" (אבה"ע סי' ד ס"ק א), שהסביר שבתו של גוי הבא על בת ישראל צריכה גיור כדי לנתק אותה מייחוסה אחרי האב, אך לאחר הגיור בטל ייחוס זה ונשארת זהותה הבסיסית כבת האם הישראלית, ולכן חייב הוולד בפדיון הבן והבת מותרת לכהונה. ואם תשאל מדוע הגיור מנתק את הבת דווקא מהגויה ולא מהישראלית, נאמר שגרות היא כניסה לעם ישראל, לכן היא ניתוק דווקא מגויות ולא מישראליות – עיין ב"חוות בנימין" (ב סי' סז). אולם ודאי שאין לסמוך להקל על פלפול זה, שהרי חידושו של ה"נתיבות" שיש גרות שמועילה למפרע להחשיב ולד כישראלי אינו מקובל, כמו שמבואר ב"פתחי תשובה" (שם). . אין חילוק בהלכה בין מי שספק אם נתגיירה 2 לא ברור לנו למה התכוונת בשאלתך שספק אם נתגיירה – הרי אם היא גויה וספק אם נתגיירה בוודאי אסורה לכהן, וספק גיורת הוא תמיד בספק גויה ספק ישראלית שהתגיירה מספק. לבין מי שנתגיירה וספק אם היה צורך בגיור, גם לפי הגרי"ש אלישיב ("קובץ תשובות") והגרא"י הרצוג (שו"ת "היכל יצחק") 3 בנדון שכזה ממש עסק הגרא"י הרצוג ("היכל יצחק" אבה"ע סי' יז) במי שהיא ספק ישראלית וגיירוה מספק, ודן בה משום ספק גיורת. מה שדנו הרבנים הנ"ל הוא אם במקרה שברור לחלוטין שלא היה צורך בגיור ונתגיירה יש מקום לאסור לכהונה, מצד מה שכתב הרמ"א (שו"ע אבה"ע סי' ו סע' א): "אע"פ שהוא ברור שאין ממש באותן קידושין ואין נותנים גט אלא מכח חומרא בעלמא, אפילו הכי פסולה לכהונה". גם הגרי"ש אלישיב טען שאין לאסור באותו מקרה, משום שאם נתברר שהיה הקול שקר מבטלין אותו, אפילו לא היה שם אמתלא והקול הוחזק בבית-דין (כמבואר ברמ"א, שו"ע אבה"ע סי' מו סע' ד). ואף-על פי שמיד אחר-כך כתב הרמ"א ש"י"א שבזמן הזה לא מבטלין קלא", ה"צמח צדק" כתב (סי' צ אות ט) כתב שרבו המקילין. וה"תורת חסד" (אבה"ע סי' ח) כתב שכשנתברר על ידי עדי הקידושין עצמן שלא היה חשש בקידושין אין להחמיר, וכעין זה כאן, כשעדי הגיור מעידים שהוא היה רק על צד הספק. ועיין גם במה שכתבנו ("במראה הבזק" ג תשובה קמד) לחלק שכל דברי הרמ"א שאוסרים אותה לכהונה הוא במקום שהגט לא היה נצרך בגלל העדר ראיות מספיקות על הקידושין, אך במקום שברור שעל פי דין לא היו קידושין ולא היה צורך בגט, אין חוששים לה לכהונה; והוא הדין כאן, אם מתברר שלא היה צורך בגיור. אולם בסוף דבריו הביא הגרי"ש אלישיב בשם "כנסת הגדולה" (סי' ו) מחלוקת ראשונים, אם במקרה שנעשתה חליצה והתברר שלא היה בה צורך האישה כשרה לכהונה בעזרת הכרזה חדשה, וכתב שהוא הדין בגיורת. לכן לא הקל אלא בעניין בת גיורת קטנה, שכל גיורה מדין "זכין". לעומתו, הגרא"י הרצוג ("היכל יצחק" אבה"ע א סי' יז) הקל, משום שכאשר בזמן הגיור יודעים שהיא מסופקת, הרי זה דומה למה שכתב המהרי"ט (א סי' קג), שכאשר הגט וההכרזה באים כאחד, אין חוששים שמא שמע על הגט ולא שמע על ההכרזה. עוד סבר להקל בגיורת, כיוון שלא מצאנו במפורש שחז"ל חששו בגיור כפי שחששו בחלוצה, ואין לחדש מעצמנו גזרה שמא יאמרו שחלוצה מותרת לכהן. .

11לגבי פטור של האישה בעלת הביצית מחליצה, לדעת מו"ר הרב ישראלי ספק גדול קיים בוולד שנולד בהפריית מבחנה, אם הוא מתייחס אחר אביו 4 עיין בבית שמואל (סי' א ס"ק י) שדייק מהגהות הסמ"ק שנחשב כבנו. אך מו"ר מרן הגר"ש ישראלי בשו"ת "במראה הבזק" (ד תשובה קכח) כתב לדחות דבריו, על פי ה"ברכי יוסף" (אבה"ע סי' א ס"ק יז), ה"בני אהובה" (אישות פרק טו הל' ו), ה"טורי אבן" (חגיגה י), וה"דברי מלכיאל" (ד סי' צז), שטענו שאין ייחוס כלל לוולד שכזה. כמו כן, לדעת מו"ר שם, כל הספק הוא כאשר הוזרק הזרע בחיי הבעל, אך אם הוא הוזרק לאחר מיתה ודאי אין לו שום יחס לאביו, גם לא לעניין ירושה וייחוס. , ולכן נראה שחייבת בחליצה מספק ספיקא: ספק אם נחשבת הילדה כבת של הבעל, וגם אם היא נחשבת לבתו, אם היא נחשבת כגויה אינה פוטרת מן החליצה 5 שו"ע (אבה"ע סי' קנו סע' ב). .