שו"ת במראה הבזק חלק שישי פו

1ניו יורק, ארה"ב, אייר תשס"ד

2פו. יהודייה שהופרתה מזרע גוי בהפריה מלאכותית (IUI), דינה ודין בתה לעניין כהונה

3שאלה:

4האם אישה שנתעברה בהזרעה מלאכותית מזרע גוי מותרת לכהן, היות שלא היה מעשה בעילת נוכרי? והאם בתה, שנולדה בהזרעה מלאכותית מזרע גוי, מותרת לכהן?

5תשובה:

6אישה שהוכנס לרחמה זרע של גוי 1 עיינו שו"ת "במראה הבזק" ח"ג תשובה קכז. כשרה לכהונה 2 שאין אישה נפסלת לכהונה אלא בביאה של פסול. . לגבי הבת שנולדה מהזרעה זו, נראה שאף היא כשרה לכהונה 3 ה"אגרות משה" (אבה"ע ד סי' לב) והגרש"ז אויערבך ב"נועם" (א). נדפס מחדש ב"מנחת שלמה" ג צח, י) נבהיר כאן את עניין ההיתר: הגמרא (יבמות מה ע"א), לומדת שבן יהודייה וגוי פסול לכהונה מקל וחומר: "מה אלמנה לכהן גדול, שאין איסורה שווה בכל בנה פגום, זו שאיסורה שווה בכל אינו דין שבנה פגום, מה לאלמנה לכהן גדול שכן היא עצמה מתחללת? הכא נמי, כיוון שנבעלה פסלה". הרי"ף (שם) מסתפק כמי לפסוק את ההלכה, ופוסק שהבת ספק פסולה. הרמב"ם כתב בסתם שהוולד כשר, ומדייקים ממנו שלא פסק כסוגיה זו; הרא"ש (שם) פסק שהוולד פסול, וכן פסק המחבר (שו"ע אבה"ע סי' ד סע' ה ו-יט; סי' ז סע' יז). אך לכאורה, גם לפי פסק המחבר, הדבר תלוי בכך שהאם עברה איסור, כדברי הקל וחומר "שאיסורה שווה בכל", או בכך שהיא מתחללת: "הכא נמי כיוון שנבעלה פסלה". כיוון שהיא לא עברה איסור ואינה מתחללת, נראה שהוולד כשר. הגרש"ז אוירבך מוסיף שאפשר לומר כאן "דיו לבא מן הדין להיות כנדון", משום שלדעתו (עיין שם) גם כהן שעיבר פסולה באמבטי הוולד הוא כהן כשר, ואם כן הוא הדין בגוי וישראלית. ועיין ב"חלקת יעקב" (אבה"ע סי' יב סע' יג), שפוסל את הבת לכהונה, אך הגר"מ פיינשטיין דחה את דבריו. וייתכן שלפי דעת הרמב"ן, שאף הבן פסול (כלומר, בת הבן פסולה לכהן), האיסור נובע מכך שהוא בן של גוי; אך המחבר לא פסק כמותו, מה גם שבעיקר האיסור נפסק שאם נשאת לא תצא – עיין ב"בית שמואל" (שם סי' ד ס"ק ב) וב"פתחי תשובה" (שם ס"ק ג). . ראינו להעיר כאן, שהזרעה מגוי ביהודייה רווקה אינה לרוח התורה 4 עיין בדבריו של הגרש"ז אוירבך (שם), שמתבטא בחריפות על הכנסת טומאת הגויים לעם ישראל. וכן עיין ב"מראה הבזק" (ד תשובה קכט), וכן ב"חמדת הארץ" (ג בעמ' 60, במאמרו של הרב יוסף כרמל, ובהערה 19 שם). . ואף באשת איש, כשאינם יכולים ללדת, אין מתירים זאת אלא על פי שאלת חכם.