בעל שם טוב על התורה, בראשית לו

1ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. דיש זיי"ן מחשבות ולא יותר וזהו זיי"ן ימי הבנין ובכל אחת יש ערב ובוקר, ערב לשון תערובות שחושב מחשבה חיצונה, ובוקר לשון בקורת שמבקר את הש"י, ואלו הם, אהבת הש"י ואהבת עבירות ויראת הש"י ויראה רעה כגון שנאה, והתפארות שמפאר את הש"י ורעה שמפאר את עצמו, וניצוח, והודיה, ויסוד לשון התקשרות וכל אחד כלול מעשרה, ובכל מחשבה רעה מחיה ח"ו זיי"ן עממין, וזהו פירוש מדרש הנעלם (זוהר לך דפ"ו ע"ב) העולם היה מתמוטט אמר הקב"ה הא אברהם זמן למיפק בעולמות, פי' מדת אהבה, הא ישמעאל זמן למיפק פי' אהבה רעה, ממילא כשחושב באהבה רעה מחיה את ישמעאל ועוד ט' שעמו, הא יצחק, פי' מדת יראה, הא עשו פי' רציחה, וכשחושב ביראה רעה ח"ו מחיה את עשו וט' שעמו.

2אמנם אם חושב באהבה רעה יאמר בלבו מה עשיתי שלקחתי חלק מעולם המחשבה אל מקום הטינופות, ובזה יוכנע ויבא עד לעפר ויביא זאת המחשבה למדת אין, ואחר כך אל עולם האהבה בזכרו אם אני אוהב את הדבר כזה כגון אשה שהוא טפה סרוחה כמה יש לאהוב את הש"י, וכן אם שמע איזה דבר שחוק ועל ידי זה נולד לו שמחה, יחשוב הלא זהו חלק מעולם התענוג, ויראה מאוד שלא יגשם התענוג ההוא, כי אז תתענג על ה' (ישעיהו נ״ח:י״ד) כביכול למעלה מהשם, אלא ישים כל עצמותיו אל התענוג ההוא כי הלא הוא חלק מעולם התענוג, ויבא הוא אל עולם התענוג, והוא יושב כאן ואוכל והוא שם בעולם התענוג, וכשצריך ועשה תענוג לעצמו מביא תענוג של הש"י אל כל העולמות.

3וכן אם רואה דבר כזה שיש לו פחד ממנו, יאמר מה יש לי לירא מפני דבר כזה הלא הוא אדם כמוני, ומכל שכן לפני בהמה וחיה, אלא שהוא ית"ש הנורא מתלבש בדבר זה וכמה יש לי לירא ממנו בעצמו יתברך שמו, וכן בהתפארות אם מפארין אותו או אם בא לו התפארות באמצע התפלה או שמפארין אותו שלומד בכוונה, יחזק בעצמו, ויראה שהוא בושה לפני הש"י, ואם בניצוח ינצח את המדה הזאת או כמו שמבין יחזק בעצמו ניצוח ה', וכן בהודיה, וכן בהתקשרות שלא יהיה מקושר רק להש"י עצמו: (צוואת הריב"ש ד"י ע"א, לק"א די"ח ע"ב ד"ה יחשוב).