בעל שם טוב על התורה, נצבים יא
בעל שם טוב על התורה · Ba'al Shem Tov, Nitzavim 11
Open in the reader →1כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך וגו', כי המצוה הזאת, כולל כל התורה ומצוות ר"ל התשובה והתפלה והיחודים, והמתקת דינים, ולכרות הקליפות ולייחד האורות להמשיך המוחין, לא נפלאת, אינו דבר מופרש ומובדל ממך, לא בשמים, שתכוון הכוונות בשמים ממעל, להמשיך שפע ולייחד האורות, ולא מעבר לים, לילך לעמקי הקליפות להעלות הנשמות והניצוצין, כל זה הוא כך, כשתכרית המדות רעות והתאוות רעות של נפשך, ותכניע הכל תחת הנשמה, בזה אתה כורת ומשבית הקליפות, וכשתזכך אותך שתהיה ראוי להשראת השכינה, להמשיך עליך אור נועם זיו השכינה, כשתעשה הייחוד בך בעצמך, בפיך ובלבבך, אזי ממילא נעשה היחוד מלמעלה, והוא שורש שהכל תלוי בו, כלל גדול בתורה ועבודה, לכלול את עצמו ונפשו ורוחו ונשמתו באותיות ובמעשים טובים, ממילא נעשה הייחוד שלמעלה והכל שם אל עולם, כל זה מיסודי מרן הריב"ש טוב: (נתיב מצותיך נתיב התורה שביל א' אות כ"ט).