בעל שם טוב על התורה, יתרו יא

1זכור את יום השבת לקדשו. כוונת המקוה מהבעל שם טוב זצלה"ה, לשמור שבת כהלכתו ובכל פרטיו, וסימנך (תהילים צ׳:ג׳) תשב אנוש עד דכא, תשב אותיות שבת, אנוש היינו אפילו עובד ע"ז כדור אנוש מוחלין לו: (שבת דקי"ח ע"ב).

2וצריך האדם להכין את עצמו לקבל בקדושה ובטהרה את יום השבת, על כן צריך שיטבול במקוה בכל ערב שבת קודש, וקודם לזה צריך לשבור לבו בקרבו ולקבל עליו עול מלכות שמים, ולעזוב פשעיו וכל חטאיו, ולמאוס עצמו מרוב פשעיו, ומעתה מוכן לעבוד את ה' באהבה חסד ויראה גבורה, בכדי שיוכל הקדוש ברוך הוא להתפאר בו במדת תפארת וזהו (ישעיהו מ״ט:ג׳) ישראל אשר בך אתפאר, וימסור עצמו על קדושת שמו הקדוש ועל ידי זה ינוצח הסיטרא אחרא נצח בבטחונו בהשם יתברך שישיב את נדחו, וצריך להודות לו הוד שניצול ממצולות ים ואז הוא נכלל בכלל צדיק יסוד עולם יסוד ועל ידי זה נתגדל ויוכר כבוד מלכותו מלכות שם שמים לעד ולדור דורים:

3ויכנוס אחר זה למקוה. ויכוין בהיותו במקוה, כי שם אדנ"י ומלכות הוא סוד הדיבור, ושם הוי"ה הוא זעיר אנפין סוד הקול, ושם אהי"ה סוד המחשבה, ובמקוה, הגג של המקוה נגד שם אהיה וד' רוחות של המקוה נגד ד' אותיות הוי"ה ברוך הוא. וקרקע המקוה נגד שם אדני וג' שמות אלו בגימטריא יב"ק, הוא ר"ת י חוד ב רכה ק דושה, ויכוין לבו לבקש מאת הקדוש ברוך הוא שיכנוס לקבל הקדושה והטהרה למחשבתו ולקולו ולדיבורו:

4ואם יכוון כוונות הנ"ל, אף אם שבע יפול הצדיק ארצה, יקום, אף אם ירד שבע מעלות אחורנית, ירפאהו ה', ויכרות עמו ברית חדשה אשר לא תופר, ואז יאיר על נשמתו קומה הרוחניית, קומה אותיות מקוה, ויאמר פסוק (ירמיהו י״ד:ח׳ וי"ז) מקוה ישראל ה' מושיעו בעת צרה, ויכוין הר"ת מי ים, עד כאן מצאתי: (ס' קדושת לוי על מס' אבות בסופו).