ב"ח, חושן משפט קפד:ב
ב"ח · Bach, Choshen Mishpat 184:2
Open in the reader →1וכתב הרמב"ם אע"פ שהיה בלב השליח וכו'. נראה דלאו דוקא בלב אלא הוא הדין אפילו אמר כך בפירוש אלא אורחא דמילתא נקט דכיון שהוא קונה בלבדו למי יאמר כך אלא שכך היה בלבו בשעה שקנה שהמקח הזה לכולם ואפ"ה לא מהני ובין שהיה בלבי כך ובין אמר בפירוש כך למי שיקנה במעותיו הוא שלו וזהו דבר פשוט אין צריך לבארו אבל אם הם מעורבים דכתב גם כן הרמב"ם אפילו שהיה בלב השליח וכו' קשה דהו"ל לפרש דאפילו אמר בהדיא דלפלוני זבין לא קנה ובהרמב"ם ספ"ז דהל' מכירה ראיתי שכתב כאן וז"ל אע"פ שהיתה כוונת השליח שזה שקנה לאחד מהן הרי המקח של כולן וכו' ואיכא לפרש מדלא כתב כאן ג"כ אע"פ שהיה בלב השליח כמ"ש בחלוקה האחרת אלמא שמה שאמר שהיתה כוונת השליח כך הוא לפי ששמעו ממנו שאמר כך בשעה שקנה אכן מדברי רבינו נראה שהיתה נוסחתו ברמב"ם אע"פ שהיה בלב השליח וכולי בשתי החלוקות בשוה. ומ"ש רבינו וכן אמר הרמ"ה אפילו אמר בהדיא וכו' כלומר גם הרמ"ה אמר כך וגם הוסיף אפילו אמר בהדיא: ומ"ש בשם ה"ר ישעיה נראה דס"ל דכיון שחזר בו משליחותו בפני עדים הרשות בידו לחזור ומה שקנה מן המעות המעורבות לפלוני לבדו זכה בו והשאר מונח עד שיבוא לביתו ויחזיר לכל א' וא' את שלו אבל אם מעות כל א' צרור בלבדו מודה ה"ר ישעיה דאפילו חזר בו משליחותו בפני עדים ואמר שמה שיקנה הוא בין כולם אי נמי אפילו חזר בו לגמרי ואינו קונה כלל לפלוני אלא לב' חביריו בלבד אפ"ה כל מה שקנה במעות פלוני הוא של האחד בלבד בעל כרחו: לשון הרמב"ם ג' שנתנו לאחד וכו' ולפ"ז אינו תלוי וכו'. כתב ב"י דרבינו דקדק מדבריו שכתב אם היו המעות מעורבות וכו' ולא כתב אם נתנו לו המעות מעורבות עכ"ל והדבר ברור שאם נתנו לו הם המעות מעורבות אין ביד השליח לצרור לכ"א כספו בלבדו וכל מה שיקנה הוא בין כולם דכבר נשתתפו יחד אלא דהיכא דנתנו לו כ"א בלבדו התם הוא דבשליח תלוי הדבר דאם הוא ערבו וקנה בהן מעורבין מה שקנה הוא בין כולם ואם הניחן צרורים כמו שהיו וקנה בשל כ"א ואחד לבדו למי שיקנה במעותיו הוא שלו ונ"ל דלהרמב"ם אפילו נתן כל אחד מעותיו שלא בפני חבירו אם קנה במעות מעורבין שערבן השליח המקח של כולם דהא אפילו נתנו לו צרורים יכול לערבן ולקנות לכולם במעות מעורבות כ"ש בכהאי גוונא: כתב בספר ב"ה ומ"ש הרמב"ם היה מעות כל אחד צרורים וחתומים לאו דוקא דכל שאינם מעורבים למאן דזבין זבין אפי' לא חתימי ולא ציירי אלא אורחא דמילתא נקט דכל שאינם מעורבים צר וחתים אינש אינש לחודיה דאל"כ תיקשי דיוקא דרישא לדיוקא דסיפא בהרמב"ם עכ"ל ונכון הוא: