ב"ח, חושן משפט רב:ב
ב"ח · Bach, Choshen Mishpat 202:2
Open in the reader →1והרמב"ם כתב וכו'. נראה דטעמו דבגמ' ה"א איבעיא להו בעינן צבורין או לא ופשטינן ש"מ לא בעינן צבורין ובתר הכי קאמרינן איבעיא להו מי בעינן אגב או לא מדשינה כאן בלשון דהו"ל לומר בעינן אגב או לא ולא קאמר הכי אלא קאמר מי בעי אגב או לא אלמא משמע דלא הוי קמיבעיא לן בעינן אגב או לא אי הוה אמר דבעינן צבורין דפשיטא דלא לומר אגב אלא השתא דפשט לן דלא בעינן צבורין איבעיא לן כיון דלא בעינן צבורין מי בעינן לפחות דיאמר לו קני קרקע וקני מטלטלין אגבה או לא בעינן נמי הא: ומ"ש רבינו וכן יראה מדברי א"א הרא"ש. היינו מדכתב בסתם והלכתא צבורין לא בעינן אגב וקני בעינן כלומר צריך המקנה לומר לקונה קני האי ארעא וקני אגבה וכו' ולא חילק כדחילק הרמב"ם אלמא דאפילו בצבורין בעינן אגב וקני ואע"ג דהרא"ש לא כתב כאן אלא כלשון האלפסי מ"מ לא כתב רבינו שכן נראה גם דעת האלפסי לפי שאפשר לומר דהאלפסי לא נקט אלא לשון הגמרא אבל לעולם מפרש כהרמב"ם אבל הרא"ש שראה דברי הרמב"ם אי איתא דס"ל כוותיה דהרמב"ם הו"ל לפרש ולחלק כדכתב הרמב"ם מדכתב בסתם אלמא דלא ס"ל לחלק בכך ועל דרך זה כתבתי לפרש דעת רבינו בתחלת סימן קצ"ב אצל מ"ש בחזקה בגדר שצריך להשלימו לעשרה ע"ש והעיקר דכך נראה מדברי הרא"ש פ"ק דב"ק דבצבורין בתוכו נמי בעינן דאמר להו אגב וקני כמו שאבאר דבריו בסמוך סעיף ז' גבי הקנה עבדים בקרקעות וכו' וע"ש והב"י כתב פירוש אחר בדברי הרמב"ם עיין עליו: