ב"ח, חושן משפט רב:ט
ב"ח · Bach, Choshen Mishpat 202:9
Open in the reader →1א"ל משוך בהמה זו וכולי. בפ"ק דמציעא (דף ט') בעי רבי אלעזר האומר לחבירו משוך בהמה זו וקני כלים שעליה מי מהניא משיכה דבהמה לאקנויי כלים או לא אמר רבא אי א"ל קני בהמה וקני כלים מי קני חצר מהלכת היא וחצר מהלכת לא קנה וכ"ת כשעמדה והא כל שאילו מהלך לא קנה עומד ויושב לא קנה והילכתא בכפותה ופי' רש"י דבמקח וממכר קמיבעיא ליה במוכר לו את הכלים ולא את הבהמה והתוס' והרא"ש פי' הא דקמיבעיא ליה בבהמה משום דמשיכת הבהמה שהולכת מעצמה לא שייך בכלים דמשיכת כלים ע"י גרירה ואע"ג דבכפותה נמי איירי מ"מ סתם קניית הבהמה ע"י הילוך ומש"ה לא קמיבעיא ליה אלא בבהמה אבל בדא"ל משוך קופה זו וקני כלים שבתוכה פשיטא ליה דקני כיון דמשיכת קופה וכלים הכל בגרירה והא דקאמר רבא אי א"ל קני וכו' ה"פ הא ודאי דאפי' אם א"ל קני בהמה וקני כלים נמי קמיבעיא ליה מי מהניא משיכת בהמה לכלים או לא מהניא כיון דמשיכת בהמה לא שייכא בכלים ומדלא קמיבעיא לך אלא במוכר כלים בלא בהמה מכלל דבמוכר שניהם פשיטא לך דאף על פי דלא קנה כלים מטעם משיכת בהמה דלא מהניא לכלים מ"מ מדקני בהמה קני כלים מתורת חצר והא מהלכת היא וכולי ומסיק הא דפשיטא ליה במוכר שניהם דקני גם כן כלים בכפותה הוא דפשיטא ליה אבל במוכר כלים בלא בהמה אפילו בכפותה קמיבעיא ליה דכיון דלא קני כלים מטעם חצר שהרי חצר של מוכר הוא קמיבעיא ליה אי קנה מטעם משיכה מי מהניא משיכה דבהמה לכלים ולפ"ז באינה כפותה נמי קמיבעיא ליה אפילו אי אמר קני בהמה וקני כלים שעליה מי מהניא משיכה דבהמה לכלים או לא מהניא והא דקמיבעיא ליה במוכר כלים בלא בהמה היינו משום דקמיבעיא ליה בין בכפותה בין שאינה כפותה אבל במוכר שניהם לא הוי קמיבעיא ליה אלא באינה כפותה אבל בכפותה פשיטא ליה דקני גם הכלים מטעם חצר וכיון דבעיין לא איפשיטא פסק הרא"ש דבמקח וממכר אי א"ל משוך בהמה זו וקני כלים שעליה לא קני הכלים שעליה במשיכת הבהמה ואפילו בכפותה וכיון דבעיין לא איפשיטא אוקי ממונא בחזקת מרא קמא אבל במציאה והפקר אי אמר אני מושך בהמה זו לקנותה ואת הכלים שעליה קנה דכיון דמספקא לן הרי הוא מוחזק מספק ואם תפסה אחר מוקמינן לה בחזקת מרא קמא שהוא מוחזק בה מספק ותפיסת ספק מיקריא תפיסה כנגד אחר שאין לו בה שום טענה וכולי ובמקח וממכר אם א"ל קני בהמה וקני כלים שעליה מחמת משיכת הבהמה לא קנה הכלים ומחמת חצר נמי לא קנה דחצר מהלכת היא ואפילו עמדה נמי לא קנה אבל אם הבהמה כפותה קנה הכלים מטעם חצר עכ"ל והדבר פשוט דמ"ש הרא"ש דבמציאה והפקר אי אמר אני מושך בהמה זו לקנותה ואת הכלים שעליה דקנה וכו' לאו דוקא באומר דרוצה לזכות בשניהם דהוא הדין באומר אני מושך בהמה זו לקנות כלים שעליה בין באינה כפותה בין בכפותה נמי קנה דכיון דאין כאן קנייה אלא מטעם משיכת הבהמה דמהניא לכלים ובהך מילתא קמיבעיא לן ולא איפשיטא וכיון דמספקא לן ה"ה מוחזק מספק ואם תפסה אחר מוציאין מידו אם כן אין חילוק בין בזוכה מן ההפקר בשניהם באינה כפותה ובין אינו רוצה לזכות אלא בכלים ע"י שמושך בבהמה בין כפותה בין אינה כפותה דבכל הני קמיבעיא לן ולא איפשיטא ורבינו נמשך על פי דברי הרא"ש ולכן כתב תחלה דלא מיבעיא במוכר כלים בלא בהמה אלא אפילו במוכר שניהם לא קנה הכלים במשיכת הבהמה והיינו משום דכיון דקמיבעיא לן ולא איפשיטא אוקי ממונא בחזקת מרא קמא שהוא המוכר ומטעם חצר נמי לא קנה אלא אם כן היתה כפותה דאז הויא כחצירו פי' היכא דמוכר שניהם ובכפותה התם הוא דקנה גם הכלים מטעם חצר אבל במוכר כלים בלא בהמה ליכא קנייה מטעם חצר שהרי החצר של מוכר הוא ולא של לוקח ומ"ש אבל במציאה שאמר אני מושך וכו' פי' אפילו אינה כפותה ולאו דוקא באומר שזוכה בשניהם אלא אפילו באומר שאינו רוצה לזכות בכלים אלא ע"י משיכת הבהמה כדפי' ודוק: כתב ב"י הא דבהמה בכפותה לחוד הויא חצירו ולעיל גבי עבד כתב דכפות וישן בעינן וכמ"ש הרא"ש והתוס' י"ל דבעבד שהוא בן דעת לא סגי בכפות ובעינן נמי שיהא ישן אבל בהמה שאינה בת דעת בכפותה סגי ופשוט הוא: