ב"ח, חושן משפט רד:ט
ב"ח · Bach, Choshen Mishpat 204:9
Open in the reader →1וכתב א"א הרא"ש שא"צ לקבל עליו מי שפרע אלא כשחוזר משום יוקרא וזולא וכו'. כ"כ בפרק הזהב וכ"כ התוס' לשם ע"ש ר"ת (בדף מ"ז) בד"ה אי אמרת ונ"י לשם כתב שכן דעת הראב"ד וה"ר ירוחם כתב שכן דעת רבינו האי גאון ור"ת מיהו הב"י כתב ע"ש הר"ן דדעת רבינו האי גאון כדעת הגאונים דדוקא בחוזר בו מחמת שנאנס אינו מקבל מי שפרע אבל מפחד האונס ועדיין לא הגיע האונס מקבל מי שפרע שכך היה דעת ר"ח וכן כתב במרדכי ריש הזהב ע"ש ר"ח וכ"כ בהגהותיו לשם וכ"כ ב"י עוד דאפשר אפי' היכא שאנסוהו סובר המרדכי שמקבל מי שפרע מטענה שכתב דבמה יפטור ממי שפרע והכי משמע מדברי הרמב"ם פ"ז ממכירה שלא הזכיר דינים הללו כלל משמע דאפילו נאנסו אם בא לתבוע מעותיו צריך לקבל מי שפרע עכ"ל ובספר ב"ה חזר בו וכתב וז"ל ויותר נראה שהוא סובר כדעת הגאונים שהרי כתב פ"ג ממכירה שאם נתן דמי המקח ונאנס קודם שיקחנו וא"ל תן לי מקחי או החזר לי מעותי אע"פ שיש עדים שנאנס באונס ולא היה כח במוכר להצילו ולא נתרשל בדבר ה"ז מחזיר את הדמים עכ"ל וה"ז כלשון הגאונים שכתבו אינו מקבל מי שפרע כיון דלא יהיב ליה מידי וכן יש לפרש דברי הרי"ף שגם הוא כתב שא"ל הלוקח תן לי מקחי או לי מעותי עכ"ל ומ"מ נלפע"ד דבדוכתא דאיכא פלוגתא דרבוותא קולא לנתבע וחומרא לתובע ואפילו לא הגיע אונס אלא חששא דשמא יפסיד הכל א"צ לקבל מי שפרע וכדעת הרא"ש ודעימיה: אע"פ שבדברים בלא מעות וכו'. שם רב כהנא יהבו ליה זוזי אכיתנא אייקר כיתנא אתא לקמיה דרב א"ל במאי דנקיטת זוזי הב להו ואידך דברים נינהו ודברים אין בהם משום מחוסרי אמנה דאיתמר דברים רב אמר אין בהם משום מחוסרי אמנה ור' יוחנן אמר יש בהם משום מחוסרי אמנה מיתיבי ר"י בר' יודא אומר מת"ל הין צדק והלא הין בכלל איפה היא אלא לומר לך שיהא הן שלך צדק ולאו שלך צדק אמר אביי ההוא שלא ידבר אחד בפה ואחד בלב ובתר הכי פרכינן ומי א"ר יוחנן הכי והא"ר יוחנן האומר לחבירו מתנה אני נותן לך מותר לחזור בו אמר רב פפא ומודה ר"י במתנה מועטת דסמכה דעתיה פירוש ואינו מותר לחזור בו וכי אמר מותר לחזור בו במתנה מרובה קאמר דלא סמכה דעתיה דמקבל דליקיימיה לדיבוריה וכתבו התוספות ומודה ר"י במתנה מועטת ויוקרא נמי הוי כמו מתנה מועטת עכ"ל ונראה דרב נמי לא קאמר דאין בהם משום מחוסרי אמנה אלא בתרי תרעי פירוש שנשתנה השער ואייקור וכמ"ש התוס' בפ' הזהב (בבא מציעא דף מז) בד"ה אי אמרת והכי מוכח מדמייתי להך פלוגתא דרב ור"י אעובדא דכיתנ' דאייקור וכפרש"י בפירוקא דאביי אליבא דרב וז"ל שלא ידבר אחד בפה ואחד בלב בשעה שהוא אומר הדיבור לא יהא בדעתו לשנות אבל אם נשתנה השער לאחר זמן והוא חוזר בו לפי שינוי השער אין כאן חסרון אמנה עכ"ל מדלא פירש רש"י דלא קאמר רב אלא דבשעה שאומר הדיבור לא יהא בדעתו לשנות אלא דאח"כ חוזר בו ואפילו לא נשתנה השער נמי שרי אלמא דע"כ לא קאמר רב אלא היכא דנשתנה השער ואייקור כעובדא דכיתנא ותו מוכחא סוגיא הכי מדפריק רב פפא מודה ר"י במתנה מועטת פירוש ור"י נמי דקאמר בדאייקור דאית ביה משום חסרון אמנה הוי כמו מתנה מועטת כמ"ש התוספות אלמא דפלוגתייהו בדאייקור והתם הוא דקאמר רב אין חסרון אמנה אבל בדלא אייקור מודה רב דאית ביה חסרון אמנה וה"א בפרק א"נ (ד' ע"ד) לגבי דברים ואיכא בהדייהו מעות לענין מי שפרע דמחלק בין חד תרעא לתרי תרעי ודכוותיה לרב בדברים וליכא בהדייהו מעות דאיכא לחלק בין חד תרעא לתרי תרעי ויש להקשות דא"כ מאי דוחקיה דאביי לפרוקי דקרא דהן צדק לאחד בפה ואחד בלב אתא הו"ל לאוקמי כדס"ד דמקשה אלא דקרא מיירי בחד תרעא ורב בתרי תרעי וי"ל דקרא ליכא לאוקמי לרב דלא מיירי אלא בחד תרעא דמקרא מלא דבר הכתוב וכן לר"י ליכא לאוקמי קרא דוקא במתנה מועטת דקרא סתמא כתיב הן שלך צדק ומשמע בכל ענין ולפיכך צריך לפרש דבין לרב ובין לר' יוחנן קרא לא אתא אלא לאחד בפה ואחד בלב דזה אסור בכל ענין ופלוגתא דרב ור"י אינה אלא בסברא מבחוץ דלרב ליכא חסרון אמנה אלא בחוזר בו בחד תרעא ולר"י אפילו בתרי תרעי נמי אית ביה חסרון אמנה דמשום יוקרא הוי כמו מתנה מועטת דלא שרי לחזור בו כמ"ש התוס' והכי משמע להדיא מדברי הרא"ש דמפרש להא דכתב האלפסי פירושא דאביי שלא ידבר אחד בפה ואחד בלב דלרבי יוחנן דהלכתא כוותיה נמי צריך להך פירושא דאי קרא לא אתא לר"י אלא למתנה מועטת קשיא ודאי דלא מסתבר לחלק בקרא בין מתנה מרובה למועטת ע"ש. מיהו איכא לתמוה טובא דבתר הכי מייתי האשיר"י הא דבעל המאור פירש דר"י לא קאמר דאית ביה משום חסרון אמנה אלא בחד תרעא וכו' והוא חולק אפירש"י ותוספות דמבואר מדבריהם דמשום יוקרא הוי כמו מתנה מועטת ולא פליגי רב ור"י אלא בתרי תרעי אבל בחד תרעא מודה רב דאית ביה משום חסרון אמנה וכדפירש' והיאך שבק דעת רש"י ותוס' ותופס דעת בעל המאור גם על דברי רבינו איכא לתמוה טובא דכתב תחילה בסתם דמשמע בכל ענין אם חוזר בדברים אין רוח חכמים נוחה הימנו אפילו חוזר בו משום יוקרא וזולא וכפירש"י והתוספות ואח"כ הביא דעת בעל המאור החולק עליהם ולכאורה נראה דפירש"י והתוס' עיקר והב"י כתב ג"כ שכך דעת הראב"ד והרשב"א והר"ן דאפילו בתרי תרעי אית ביה משום חסרון אמנה וכ"כ הרב המגיד שכך הוא העיקר וכ"כ הרב בהגהות ש"ע סוף סימן זה מיהו בנ"י פ' הספינה אמתניתין ד' מדות במוכרים הביא הירושלמי ופירשו דרבי יוחנן קאמר היכא דנשתנה השער יכולין לחזור בהן לגמרי ואין בו משום מחוסר אמנה ע"ש לפ"ז ודאי נר' יותר להשוות הבבלי על הירוש' ודלא כפרש"י ותוס' וצ"ע: