ב"ח, חושן משפט רטו:א
ב"ח · Bach, Choshen Mishpat 215:1
Open in the reader →1המוכר את החצר וכו'. מפורש מן המשנה והברייתא והגמרא ומה שהאריך התנא כאן ואמר בורות שיחין ומערות ולא נקט בור ודות נראה דבור ודות לפעמים הם בבית עצמו ולכך אצל המוכר את הבית נקט בור ודות לומר דאף אותו בור ודות העומד בבית אינו מכור בכלל בית ואצ"ל שאר בורות שיחין ומערות דאין דרכן כל עיקר אלא בחצרות אבל במוכר את החצר האריך לומר שהכל מכור ומאי דלא נקט נמי אצטרובל וכו' נראה דאיצטריכא ליה לאשמועי' דכל מידי דרוב תשמישייהו בחצר א"נ דרך החצרות להיות בהם נמכרים עם החצר והילכך כל הדברים הקבועים כגון איצטרובל וכו' לא איצטריך לאשמועינן דכיון דמכר כל הבתים אצ"ל דמכר כל הני דנמכרים בכלל הבית ומשמע דגג אפילו גבוה י' ורחב ד' ויציע מכור בכלל החצר וז"ש כל הבתים החיצונים והפנימים: ומ"ש אבל לא מכר כל המטלטלים. הם תשמישי הבית שאינן קבועין שאינן נמכרים בכלל בית אינן נמכרין נמי בכלל חצר ואם אמר היא וכל מה שבתוכה הכל נמכר עמה מה שהוא תשמישי הבית בר מחיטי ושערי כן מפורש ברשב"ם ודע דבגמרא איכא תרי לישני ללישנא קמא המוכר את החצר לא מכר בורות ובתים וכו' אלא היכא דאמר באותו לשון שרגילין לקרותו חצר דהיינו דירתא או דרתא התם הוא דאמרינן דחצר ובתים מכר לו שהכל ביחד קרוי דירתא או דרתא אבל היכא דא"ל חצר זו אני מוכר לך הכל מודים דלא מכר אלא אוירה של חצר אבל בתים ובורות וכו' לא מכר כלל ולישנא בתרא אפי' א"ל חצר זו מכר את הבתים דילפינן לה מחצר המשכן דכתיב אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים ובכלל אלו ק' אמה קודש הקדשים ואהל מועד שהם כמו בתים וקראן הכתוב חצר מכאן שהבתים בכלל חצר. ורבינו סתם דבריו כלשון המשנה וכן כתב הרמב"ם בסתם וכן הרי"ף והרא"ש והיינו משום דס"ל דהלכתא כלישנא בתרא וכן פסק רשב"ם ומ"מ העליתי דברים אלו על ספר שלא נטעה לומר דלישנא דרתא או דירתא לא משמע אלא ביתא בלא חצר דליתא אלא אדרבא בהני לישני פשיטא לן דהכל מכור. ודין עומקא ורומא במוכר חצר סתם ולא כתב לו עומקא ורומא כתב רבינו בסי' רי"ד סעיף ה' דפליגי בה הר"ר יונה והרשב"א ולא פליגי אלא לענין הרום בחצר אבל בעומק פשיטא דאפי' בור ודות ושיחין ומערות הכל מכור בכלל החצר וכמ"ש לשם בס"ד ודלא כמו שפי' מהרו"ך לחלק בין מכירת חצר שמדבר בו הרשב"א וה"ר יונה דמיירי במוכר קרקע רחבה לחצר ובין מוכר חצר ולא דק: